וְאָֽמְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם בַּיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃
אוצר מדרשים
ב') דבר אחר, אשרי תמימי דרך – הה"ד שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר (תהלים ל״ז ל"ז), א״ר תנחומא כך לימדו אותנו ר׳ יהודה הלוי בר שלום ור׳ פנחס הכהן ורב הונא – שלשתן אמרו ששלש פעמים גוג ומגוג יבואו על ישראל לעתיד לבא, ובשלישית הן באין ועולין לירושלם, והן הולכין ליהודה ומכתיבין בהן שהן גבורים שנאמר וגברתי בה׳, וכן הוא אומר הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלַים סַף רַעַל (זכריה י״ב ב'), מהו סף רעל? שהוא עתיד להשקות את העמים כוס תרעלה של דם, אין סף רעל אלא כוס דם, שנאמר ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף (שמות י״ב:כ״ב), כיון שהן עולין לשם מה הן עושין? מוסרין לכל אחד ואחד מבני ישראל שני גבורים. למה? כדי שלא יברחו, כיון שגבורי יהודה עולין ומגיעין לירושלם להתפלל בלבם, ואומרים נפול בידם ולא הם בידינו. ולמה מתפללין הם בלבם? שהם מתייראין להשמיע קולם, הה״ד וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם (זכריה י״ב ה'), אמר להם הקב״ה, בתמימות באתם – חייכם שהתמימות מעלה עליכם, שנאמר תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם (משלי י״א ג'), באותה שעה הקב״ה נותן להם ליהודה גבורה והם שולפין כלי זיין שלהם, ומכין לאותן האנשים מימינם ומשמאלם והורגין אותם – הוי אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ.
מדרש תהילים
דבר אחר כל גוים סבבוני. שהוא עתיד להכניס כל אומות העכו"ם להעלות לירושלים וישראל מתייראים ממנו. באותה השעה אומר להם הקב"ה (ישעיה מא יד) אל תיראי תולעת יעקב. סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו ואל ישלטו בנו שונאינו שנאמר (זכריה יב ה) ואמרו אלופי יהודה בלבם. והקב"ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם שנאמר (שם ו) ביום ההוא אשים את אלופי יהודה וגו'. והמה פרוכים. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. סבוני כדבורים. מה הדבורה הזו מכניסה דבש לבעליה כך עתיד הקב"ה לכנס כל אומות העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (שם יד א) הנה יום בא לה'. יכול יש בהם ממש לכך נאמר דועכו כאש קוצים. משל למלך שנכנסו עליו גנבים והיה המלך פקח. אמר המלך אם אני עומד עליהם מיד הם אומרים מה מצא בידינו מן המחתרת. אלא יודע אני שעתידין לבוא שלשה פעמים לסוף אני עומד עליהן והורגן. כך המלך זה הקב"ה. גנבים אלו אומות העכו"ם. המחתרת זה העיר שנאמר (שם ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים. ואומר (שם) ונלכדה העיר ונשסו הבתים זו הביזה. והנשים תשכבנה אלו הבנות. (שם) ויצא חצי העיר בגולה זו השביה. והקב"ה יוצא ונלחם עמהם שנאמר (שם ג) ויצא ה' ונלחם עם כל הגוים. והקב"ה משלח בהם מגפה שנאמר (שם יב) וזאת תהיה המגפה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר כי אמילם. דחה דחיתני לנפול בימי עשו וה' עזרני. דוד אמר דחה דחיתני לנפול בימי גלית וה' עזרני: