זכריה יב:יב מדרש: אוצר מדרשים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

ומחץ פאתי מואב, אמר ר׳ הונא בשם ר׳ לוי מלמד שהיו ישראל מקובצין בגליל העליון ויצפה עליהם שם משיח בן יוסף מתוך הגליל, והם עולים משם וכל ישראל עמו לירושלם, לקיים מה שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו (דניאל י״א), והוא עולה ובונה את בית המקדש ומקריב קרבנות והאש יורדת מן השמים, והוא מוחץ כל אומות העולם, ויבא על ארץ מואב והורג את חציה והשאר הוא שובה אותו בשביה ומעלים לו מס, ועושה באחרונה שלום עם מואב שנאמר ושבתי את שבות מואב (ירמיה מ״ח), וישבו ארבעים שנה לבטח אוכלים ושותים ובני נכר אכריכם וכרמיכם. וקרקר כל בני שת, שהוא מקרקר כל או״ה שנקראים בשם שת שנאמר כי שת לי אלהים זרע אחר (בראשית ד׳). ואחרי כל זאת שומע גוג ומגוג ועולה עליהם שנאמר יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה׳ ועל משיחו (תהלים ב׳), והוא נכנס והורג אותו בחוצות ירושלם, שנאמר והיתה עת צרה (דניאל י״ב) וישראל רואים כך ואומרים אבד משיח ממנו ושוב לא ישוב משיח אחר, וסופדים עליו ארבע משפחות שנאמר וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד (זכריה י״ב), והקב״ה יוצא ונלחם עמם שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם וההרים ימושו והגבעות תמוטנה והר הזיתים יבקע מחציו (שם), והקב״ה יורד עליו וישראל נסים ונמלטים שנאמר ונסתם גיא הרי (שם) ושם תהיה המגפה, וישראל גולים אח״כ למדברי אגמות לרעות במלוחים שרשי רתמים מ״ה יום, וענני כבוד מקיפין אותם ושם ישראל יהיו נחבאים, וכל מי שיש בלבו הרהור רע על הקב״ה העננים משליכין אותו ואו״ה הורגין אותו. ומישראל הרבה יצאו אל או״ה ואותם לא יהיה להם חלק עם ישראל לעוה״ב, אבל אותם העתידים להתענות במלוחים מ״ה יום לקץ מ״ה יום בת קול אומרת להם רדו לבבל שנאמר ובאת עד בבל שם תנצלי (מיכה ד׳), ובת קול מפוצצת שנית לכו לאדום ועשו שם נקמתי שנאמר ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל (יחזקאל כ״ה), וישראל באין לרומי ובת קול יוצאת שלישית עשו בה כאשר עשה יהושע ביריחו, והם סובבים את העיר ותוקעים בשופרות, ובפעם השביעית מריעים תרועה שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד, ונפלה חומת העיר והם נכנסים בתוכה ומוצאין את בחוריה מתים ברחובותיה, שנאמר לכן יפלו בחוריה ברחובותיה וגו׳ (ירמיה מ״ט), ואח״כ הם קובצים את כל שללה וישראל מבקשים את אלהיהם ואת דוד מלכם, ומיד נגלה אליהם מלך המשיח, והוא אומר להם אני הוא מלך המשיח, שהייתם מחכים עליו, והוא אומר להם שאו את הכסף ואת הזהב והם נושאים אותם ועולים שנאמר שפעת גמלים תכסך (ישעיה ס׳). ובת קול רביעית יוצאת ואומרת קול קורא במדבר (שם מ׳), ובת קול חמישית יוצאת ואומרת לא יהיה שם אריה (שם ל״ה), ובת קול ששית אומרת אתן במדבר ארז שטה והדס (שם מ״א), ובת קול שביעית מכרזת ואומרת נחמו נחמו עמי (שם מ׳), ואליהו מבשר לישראל מלך אלהיך (שם נ״ב), ובת קול שמינית מכרזת ואומרת דברו על לב ירושלם (שם מ׳) בת קול תשיעית אומרת פתחו שערים ויבא גוי צדיק (שם כ״ו), ובת קול עשירית אומרת שאו שערים ראשיכם (תהלים כ״ד). ויחיו המתים שנאמר יחיו מתיך נבלתי יקומון (ישעיה כ״ו), ואז יתקבצו הגליות שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ואז יתקיים דרך כוכב מיעקב, וכן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתקיים פסוק זה ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל וגו׳ (שם י״א) בימינו ובימי כל ישראל.

גמרא: מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא כדי שיהו נשים רואות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, והיכי עבדי הכי והא כתיב (דה״א כח יט) הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל אמר רב יוסף קרא אשכחן ודרוש (זכריה יב יב) (דף נב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחות בית דוד לבד ונשיהם לבד וגו׳ אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד לבא שהם עוסקים בהספד ואין יצר הרע מתגרה בהם אמרה תורה נשים לבד ואנשים לבד עכשיו שעוסקין בשמחה ויצר הרע מתגרה בהן על אחת כמה וכמה:

כז וְהֵיכִי עַבְדֵי הָכִי? וְהָכְּתִיב: (ד"ה א כח) "הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל"? אָמַר רַב: (יוסף) קְרָא אַשְׁכְּחוּ וְדָרְשׁוּ (זכריה י״ב:י״ב) "וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד, מִשְׁפּחַ ִת בֵּית דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד" וְגוֹ'. [אָמְרוּ]: וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמַה לֶּעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּהֶסְפֵּד, וְאֵין יֵצֶר הָרַע מִתְגָּרֶהבָּהֶם, אָמְרָה תּוֹרָה: נָשִׁים לְבַד וַאֲנָשִׁים לְבַד, עַכְשָׁיו שֶׁעוֹסְקִין בְּשִׂמְחָה, וְיֵצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!