כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם׃ (ס)
מדרש תנחומא
נְבוּכַדְנֶצַּר מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ? דִּכְתִיב: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן (ישעיה יד, יד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר (ישעיה יד, טו). מֶה עָשָׂה לוֹ? הִגְלָהוּ לַמִּדְבָּר עַד שֶׁהוּא בְּמַלְכוּתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ עֵשֶׂב כַּבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָךְ (דניאל ד, כב). וְהָיוּ בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת רוֹאִין אוֹתוֹ בִּדְמוּת בְּהֵמָה וְהוֹלְכִין וּבוֹעֲלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן (חבקוק ב, יד). יְחִיתַן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. וְעַל כָּל זֹאת וּלְבַב אֱנִישׁ יְהִיב לֵהּ, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, וְהַיּוֹם נִבְעָל לַחַיּוֹת וְלַבְּהֵמוֹת. וּכְתִיב בֵּהּ: וְלִקְצַת יוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב וּלְעִלָּאָה בָּרְכֵת וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת דִּי שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם וּמַלְכוּתֵהּ עִם דָּר וְדָר (דניאל ד, לא).