וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשׁ֑וֹ הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)
שמות רבה
ומשה היה רועה - הדא הוא דכתיב (חבקוק ב, כ): וה' בהיכל קדשו. אמר רבי שמואל בר נחמן: עד שלא חרב בית המקדש, היתה שכינה שורה בתוכו, שנאמר (תהלים יא, ד): ה' בהיכל קדשו. ומשחרב בית המקדש, נסתלקה השכינה לשמים, שנאמר (שם שם, שם): ה' בשמים הכין כסאו. רבי אלעזר אומר: לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר (דה"ב ז, טז): והיו עיני ולבי שם וגו'. וכן הוא אומר (תהלים ג, ה): קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה, אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתו. בא וראה מה כורש אומר (עזרא א, ג): הוא האלהים אשר בירושלים. אמר להן: אף על פי שהוא חרב, האלהים אינו זז משם. אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט): הנה זה עומד אחר כתלנו. וכתיב (תהלים יא, שם): עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם. אמר רבי ינאי: אע"פ ששכינתו בשמים, עיניו יחזו עפעפיו, יבחנו בני אדם. משל למלך שהיה לו פרדס ובנה בו מגדל גבוה, וצוה המלך שיתנו לתוכו פועלים, שיהיו עוסקים במלאכתו. אמר המלך: כל מי שמתכשר במלאכתו, יטול שכרו משלם, וכל מי שמתעצל במלאכתו, ינתן בדימוס. המלך, זה מלך מלכי המלכים. והפרדס, זה העולם, שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל בתוכו לשמור התורה, והתנה עמהם ואמר: מי שהוא שומר את התורה, הרי גן עדן לפניו, ומי שאינו משמרה, הרי גיהנם. אף הקדוש ברוך הוא, אף על פי שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, ולמי בוחן לצדיק, שנאמר (תהלים שם, ה): ה' צדיק יבחן. בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה, שנאמר (שם עח, ע): ויקחהו ממכלאות צאן. מהו ממכלאות צאן? כמו (בראשית ח, ב): ויכלא הגשם, היה מונע הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות, כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים, כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים, שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו, יבא וירעה בעמי, הדא הוא דכתיב (תהלים שם, עא): מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו, ואף משה לא בחנו הקדוש ברוך הוא, אלא בצאן. אמרו רבותינו: כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו, עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל. הוי, ומשה היה רועה:
מדרש שמואל
רבי אמי הוה מקיל לאילן דמיתמני בכסף, תאני רבי יאשי' טלית שעליו כמרדעת של חמור, תאני רבי אשיין זקן שהוא מתמנה בכסף אין קורין אותו רבי, ואין עומדין מפניו, אלא בארץ יהא מוטל, וטלית שעליו כמרדעת של חמור, רבי זעירא וחד מן רבנין הווי יתבין לעיי באוריתא קדם בית מדרשא דטבריא עבד חד מן אילין דממני בכסף, אמר ההוא דמן רבנין לר' זעירא נתחמי לעיי באוריתא ולית אנן קיימין מן קדמוי, אמר רבי זעירא אנא בפירוש לית אנא קאים מן קדמוי, תרגם יעקב איש כפר נבוריא חד פסוק, בכנישתא מרודתא דקיסרי וקלסוניה רבנין, הוי אומר לעץ הקיצה (חבקוק ב' י"ט), זה זקן שהוא מתמנה בכסף, עורי לאבן דומם הוא יורה (שם), יודע הוא להורות, בתמיה, הנה הוא תפוש זהב וכסף (שם), ולשם כספיה אתמני, וכל רוח אין בקרבו (שם), לא ידע כלום, אין אתון בעיין מלה דאוריתא הא רבי יצחק ברבי אלעזר בכנישתא מרודתא דקיסרין, וה' בהיכל קדשו הס מפניו (שם שם כ'), וה' בהיכל קדשו.
תנחומא בובר
[ומשה היה רעה]. זש"ה ה' בהיכל קדשו וגו' (תהלים יא ד), אמר ר' שמואל בר נחמן עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה נתונה בהיכל, שנאמר ה' בהיכל קדשו, ומשחרב בית המקדש ה' בשמים כסאו (שם), סילק שכינתו לשמים, אמר ר' אלעזר בן פדת בין חרב ובין לא חרב אין השכינה זזה ממקומה, שנאמר ה' בהיכל קדשו, ומניין שנאמר והיה עיני ולבי שם כל הימים (מ"א ט ג), וכן הוא אומר קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה (תהלים ג ה), שאפילו הר הרי הוא בקדושתו. אמר ר' אלעזר בן פדת ראה מה כתיב ויבן את בית ה' אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם (עזרא א ג), אינו זז משם. אמר ר' אחא, לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש, שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו (שה"ש ב ט), הוי ה' בהיכל קדשו. אמר ר' ינאי אע"פ שאמרו ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם (תהלים יא ד). למה הדבר דומה, למלך שהיה לו פרדס, וכניס את הפועלים לתוכו, והיה על פתח הפרדס אוצר אחד מלא כל טוב, אמר המלך כל מי שיעשה מלאכתו בכל נפשו יטול שכרו מכאן, וכל מי שאינו עושה מלאכתו בכל נפשו, אשב בתוך פלטין שלי ואדון אותו, מי הוא זה המלך, זה מלך מלכי המלכים הקב"ה, ומי הוא זה הפרדס, זה העולם הזה, נתן הקב"ה את בני האדם לתוכו, שיהו משמרין את התורה, והתנה עמהם ואמר להם כל מי שהוא משמר את התורה באמת הרי גן עדן לפניו, וכל מי שאינו משמר את התורה באמת הרי גיהנם לפניו, אמר הקב"ה אע"פ שנראיתי מסלק שכינתי מבית המקדש, אלא עיני יחזו למי הוא בוחן ה', צדיק יבחן, ולמה אינו בוחן את הרשעים, אמר ר' ינאי הפשתני הזה כשהוא כותש ורואה את הפשתן שהוא יפה הוא כותש עליו הרבה, אבל כשהוא רואה שאינו יפה, אינו כותש עליה שלא תקריס, לפיכך עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, [ולמי בוחן, לצדיק, שנאמר] ה' צדיק יבחן (שם שם ה).