חבקוק ג:ג מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש לקח טוב, פסיקתא רבתי ושמות רבה

וכן כל אומה ואומה מאי שנא הני תרתי דקא חשיב ומאי שנא הנך דלא חשיב הנך משכח מלכותייהו עד דאתי משיחא וכי מאחר דעיילי תרתי ולא אתנו מידי מ״ט עיילי אחריני אמרי אינהו אישתעבידו בישראל אנן לא אשתעבדינן בהו אמרו לפניו רבונו של עולם כלום נתת לנו ולא קבלנוה ומי מצו למימר הכי והא כתיב (דברים לג ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבא מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן א״ר יוחנן מלמד שלקח התורה והחזירה הקב״ה על כל האומות והלשונות ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלוה אלא כך אומרים לפניו כלום כפית עלינו את ההר כגיגית ולא קבלנוה כדרך שכפית על ישראל שנאמר (שמות יט יז) ויתיצבו בתחתית ההר וא״ר אבדימי בר חסא דמן חיפא מלמד שכפה הקב״ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. מיד אומר להם הקב״ה ראשונות ישמיעונו שנאמר (ישעיה מג ט) וראשונות ישמיעונו שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם. ומנ״ל דלא קיימום כדתני רב יוסף מ״ד (חבקוק ג ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מה ראה ראה שבע מצות שקבלו עליהם בני נח ולא קיימוה עמד והתירן להם איתגירי אתגור א״כ מצינו חוטא נשכר אמר מר בריה דרבינא (דף ג) ולומר שאע״פ שמקיימין אותם אין מקבלין עליחם שכר:

פס'. ויאמר ה' מסיני בא. מלמד שלא רצה משה רבינו לתבוע צרכי ישראל תחלה עד שפתח בשבחו של הקב״ה תחלה ואחר כך אמר צרכי ישראל. וזאת ליהודה וללוי אמר. לבנימן אמר. ולבסוף חתם בשבחו של הקב״ה שנאמר אין כאל ישורון. וכן אתה מוצא בדוד שלא רצה לתבוע צרכי ישראל עד שפתח בשבחו של הקב״ה שנא' (תהילים קמ״ט:א׳) שירו לה' שיר חדש (כי נפלאות עשה). [תהלתו בקהל חסידים] ואח''כ כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים בישועה.ולבסוף (שם קנ) הללויה הללו אל בקדשו. וכן אתה מוצא בשלמה שפתח בשבחו של הקב״ה. שנא' (מ״א ח) ה' אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. ואח״כ אמר (שם) רעב כי יהיה בארץ וגו'. ובאחרונה הוא אומר (דברי הימים ב ו׳:כ״ח) קומה ה' [אלהים] (למנוחתך) אתה וארון עוזך. וכן תקנו חכמים ונביאים שלא רצו לתבוע צרכיהן של ישראל אלא פתחו בשבחו של הקב״ה ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו והם מגן ומחיה והאל הקדוש. ואחר כך הוא אומר אתה חונן לאדם דעת והרוצה בתשובה עד מודים. ואח״כ מסיים בשבחו של הקב״ה עבודה והודאה וברכת כהנים. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא מלמד שנגלה הקב״ה על ישראל מארבע רוחות העולם שנאמר ה' מסיני בא זו רוח צפונית. וזרח משעיר למו זו רוח מזרחית. הופיע מהר פארן זה רוח דרומית. ואתה מרבבות קדש זו רוח מערבית. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא מלמד שנתן הקב״ה התורה בפרהסיא לא לישראל בלבד אלא לכל האומות. שנאמר (ישעיהו מ״ה:י״ט) לא (מראש) בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני ה' דובר צדק מגיד מישרים. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא כשנתן הקב״ה את התורה הרעיש העולם כולו על יושביו שנאמר (תהלים כט) קול ה' בכח קול ה' בהדר. נכנסו כל האומות אצל בלעם אמרו לו רואים אנו מחזיר הקב״ה את העולם לתוהו ובוהו. אמר להם לאו אלא תורה הוא נותן לעמו שנאמר (שם) ה' עוז לעמו יתן. ענו כל האומות ואמרו (שם) ה' יברך את עמו בשלום זו תורה שנאמר (משלי ג׳:י״ז) דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא מלמד כשנגלה הקב״ה ליתן תורה לישראל חזר על כל האומות שיקבלוה ולא רצו לקבל. נגלה על בני עשו אמר להם מקבלין אתם את התורה אמרו מה כתוב בה (שמות כ) לא תרצח. אמרו כל ברכותינו זאת היתה שהורישני יצחק אבינו שנאמר (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳) ועל חרבך תחיה. ולא רצו לקבל, נגלה על בני עמון אמר להם מקבלין אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה (שמות כ) לא תנאף. אמרו לו כל עצמנו בניאופים שנאמר (בראשית י״ט:ל״ו) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. ולא רצו לקבל. נגלה על בני ישמעאל ובני קטורה אמר להם מקבלין אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה (שמות כ) לא תגנוב. אמרו לו כל עצמנו בגניבה זו ירושתם שהוריש להם אביהם שנאמר (שם טז) והוא יהיה פרא אדם ידו בכל. והיאך נקבל את התורה. כיון שבא אצל ישראל פתחו כולם ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמר הקב״ה אין אומה יכולה לקבל את התורה חוץ מישראל, דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא מלמד שכבוד של הקב״ה מלא עולמו. וכן הוא אומר (איוב ל״ח:ל״ה) התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו. מגיד שבכל מקום שהן הולכין הן נמצאין לפניו ואומר עשינו שליחותך וכן הוא אומר (ירמיהו כ״ג:כ״ד) הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא לשון נחת. וכן הוא אומר (שמות ל״ג:י״ד) ויאמר פני ילכו והניחותי לך. ה' מסיני בא שהניח כל ההרים הרמים ובא לסיני לתת תורה לעמו ישראל. וזרח משעיר למו. שלא נכנסה ביניהם אומה ומלכות מעולם. הופיע מהר פארן. ארבע הופעות הן. הראשונה ממצרים שנאמר (תהילים פ׳:ב׳) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיע. השניה מתן תורה שנאמר הופיע מהר פארן. השלישית זו נקמה שעתיד הקב״ה להופיע על אדום לרעה שנאמר (שם צד) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע. הרביעית זו הופעה של גוג ומגוג שנאמר (שם ג) מציון מכלל יופי אלהים הופיע. ואתה מרבבות קדש. אות הוא וניכר בכל רבבותיו וכן אומות העולם אומרים (שיר השירים ה׳:ט׳) מה דודך מדוד היפה בנשים וגו'. מי לא ייראך מלך הגוים. ולא ישבחך נאה מכל נאים יותר ויותר, מה כנסת ישראל אומרת להם דודי נאה ומשובח. הנני אומרת לכם מקצת שבחו. דודי צח ואדום. ראשו כתם פז, עיניו כיונים על אפיקי מים. לחיו כערוגת הבושם. שוקיו עמודי שש. חכו ממתקים. וזה בשעה שנגלה עליהם על הים כולם הכירוהו שנאמר (שמות ט״ו:ב׳) זה אלי ואנוהו. לכך נאמר ואתה מרבבות קדש מימינו אש דת למו. מלמד שהיה הדבור יוצא מימינו של הקב״ה לשמאלו וחוזר ומקיף לשמאלן של ישראל והקב״ה מקבלו מימין וחוקקו על הלוחות שנאמר (תהלים כט) קול ה' הוצב להבות אש. דבר אחר מימינו אש דת למו. מה האש כל המשתמש בה חם לו פירש ממנה צונן לו כך כל שהוא עוסק בתורה יש לו חיים. פירש ממנה כלו חייו. דבר אחר מימינו אש דת למו. מה האש ניתנה מן השמים אף התורה ניתנה מן השמים. דבר אחר מימינו אש דת. מה האש חיים לעולם אף התורה חיים לעולם. דבר אחר מימינו אש. מה האש עושה רושם כך התורה כל המשתמש בה עושה בו רושם. היינו דתנן ודישתמש בתגא חלף. כל הנאות מדברי תורה נוטלין חייו מן העולם, דבר אחר מימינו אש דת למו. מה האש כל המשתמש בה ניכר כך תלמידי חכמים ניכרין מכל הבריות בהליכתן ובעטיפתן ובדיבורן. דבר אחר אש דת למו מה האש אור לעולם אף דברי תורה אור לעולם שנאמר (משלי י) כי נר מצוה ותורה אור. התורה ניתנה בימין והישועה בימין שנאמר (תהילים צ״ח:א׳) הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו. אש דת למו. כל היוצא מן האש אש אוכלתו. דבר אחר אש דת למו. כל העוסק באש אין אש של גיהנם שולטת בו. למו. להם לישראל ולא לכל אומה ולשון שנאמר (תהילים קמ״ז:כ׳) לא עשה כן לכל גוי. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא. אמר משה מסיני בא. וזרח משעיר למו לישראל הוא שעיר הוא ארץ תימן. וכן אמרה דבורה (שופטים ה׳:ד׳) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום. וחבקוק אומר (חבקוק ג׳:ג׳) אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה. ואתה מרבבות קדש מרבבות המלאכים בא ליתן תורה לישראל. מימינו אש דת למו. התורה שהיא משולה כאש:

ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן (במדבר ז' א'). ילמדנו [רבינו] מהו שיהא המתרגם לקורא בתורה (מהו) שיתרגם ויסתכל בכתב כך שנו רבותינו המתרגם אסור להסתכל בכתב ואסור לקורא לתת עיניו חוץ מן התורה שלא ניתנה תורה אלא בכתב שנאמר וכתבתי על הלוחות (שמות ל"ד א') ואסור למתרגם ליתן עיניו בתורה אמר רבי יהודה בן פזי מקרא מלא הוא כתב לך את הדברים האלה (שם שם כ"ז) הרי המקרא שניתן בכתב כי על פי הדברים האלה (שם) הרי התרגום שניתן על פה: אמר רבי יהודה ברבי שלום ביקש משה שתהא המשנה בכתב וצפה הקב"ה שהאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראים בה יוונית ואומרים אין הם ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא הא משה עתידין האומות להיות אומרים אנו הם ישראל אנו הם בניו של מקום וישראל אומרים אנו הם בניו של מקום ועכשיו המאזניים מעויין אמר הקב"ה לאומות מה אתם אומרים שאתם בניי איני יודע אלא מי שמסטירין שלי בידו הוא בני אמרו לו ומה הם מסטירין שלך אמר להם זו המשנה והכל היאך לדרוש אלא אמר רבי יהודה הלוי בי רבי שלום אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה מבקש שתהא המשנה בכתב ומה בין ישראל לאומות מניין (כך) [שכך] הוא אומר אכתוב לך רובי תורתי (הושע ח' י"ב) ואם כן כמו זר נחשבו (שם). דבר אחר אכתוב לך רובי תורתי זה אחד משלשה דברים שנתן משה נפשו עליהם וקראם הקב"ה לשמו של משה הדינים והתורה והמשכן התורה מניין זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג' כ"ב) והדינים מנין צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים ל"ג כ"א) והמשכן מניין שנתן משה נפשו עליו רבי חייא בן יוסף אמר כל שבעת ימי המלואים היה משה מפרקו שני פעמים בכל יום וקבעו רבי חנינא הגדול אומר שלשה פעמים בכל יום מפרקו וקובעו ואם תאמר שהיה אחד משבטו של לוי נותן לו יד אמרו רבותינו הוא בעצמו היה מפרקו ולא היה מסייעו אחד מישראל מנין ממה שקרינו בעניין ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן: [ויהי ביום כלות משה וגו'] כך פתח רבי תנחומא בי רבי אבא מי עלה שמים וירד וגו' (משלי ל' ד') הפסוק הזה נדרש באלקים ובמשה כיצד מי עלה שמים זה הקדוש ברוך הוא עלה אלקים בתרועה (תהלים מ"ז ו') כמלך בשר ודם כשהוא עובר ממקום למקום מביאין סלפירין ותוקעים לפניו כך עשו לפני הקדוש ברוך הוא כמה שכתוב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' (שם צ"ח ו') וירד זה הקדוש ברוך הוא כמה דכתב וירד ה' על הר סיני (שמות י"ט כ') מי אסף רוח בחפניו (משלי שם) זה הקב"ה כמה שכתב אשר בידו נפש כל חי [ורוח כל בשר איש] (איוב י"ב י') מי צרר מים כשלמה (משלי שם) זה הקדוש ברוך הוא כמה שכתב צורר מים בחפניו (איוב כ"ו ח') מי הקים כל אפסי ארץ (משלי שם) זה הקדוש ברוך הוא שהוא מחיה מתים כמה שכתב יחיו מתיך נבלתי יקומון (ישעיה כ"ו י"ט) וכן ה' ממית ומחיה (שמואל א' ב' ו') מה שמו (משלי שם) אל שדי צבאות יה מה שמו ה' כמה שכתב אני ה' הוא שמי (ישעיה מ"ב ח') ומה שם בנו (משלי שם) אלו ישראל שנאמר כה אמר ה' בני בכורי ישראל (שמות ד' כ"ב): מי עלה שמים וירד מי הוא זה שתפילתו עולה לשמים ומוריד גשמים זה שמחלק מעשרותיו בחפניו מי צרר מים כשלמה שאינו מחלק מעשרותיו כראוי עוצר הגשמים: דבר אחר מי עלה שמים זה אליהו שנאמר ויעל אליהו (וגו') [בסערה השמים] (מלכים ב' י"א) וירד רד אתו אל תירא (שם א' ט"ו) מי אסף רוח בחפניו חי ה' צבאות אשר עמדתי לפניו [אם יהיה השנים האלה טל ומטר] (שם א' י"ז א') מי צרר מים ויקח אדרתו ויגלום (שם ב' ב' ח') מי הקים כל אפסי ארץ ויאמר אליהו ראה חי בנך (שם א' י"ז כ"ז): דבר אחר מי עלה שמים זה משה שנאמר ומשה עלה אל האלקים (שמות י"ט ג') וירד זה משה ויאמר ה' אל משה לך רד (שם ל"ב ז') מי אסף רוח בחפניו זה משה כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה' (שם ט' כ"ט) מי צרר מים כשלמה וברוח אפך נערמו מים (שם ט"ו ח') מי הקים כל אפסי ארץ זה משה אמר רבי אבא בר כהנא אילו הדגלים (שהעמידו) [שהעמידן] משה איש על דגלו באותות (במדבר ב' ב') ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר זה המשכן ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן: [דבר אחר ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן] שנו רבותינו על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים (אבות פ"א מ"ב) ואתה מוצא עשרים וששה דורות שעמדו משנברא העולם עד שנתנה התורה היה הקדוש ברוך הוא מנהיג אותם בחסד וכנגדם אמר דוד עשרים וששה פעמים כי לעולם חסדו אמר רבי הונא הכהן בן אביו בשם רבי אחא ברמז רמז אותם מש להם בים נחית בחסדיך (שמות ט"ו י"ג) אילו עשרים וששה דורות שעמד משנברא העולם עד שניתנה תורה נהלת בעזך (שם) זו התורה שנקראת עוז שנאמר ה' עוז לעמו יתן (תהלים כ"ט י"א) למה היה העולם דומה באותה שעה לטרסקל של שני רגלים ולא היה יכול לעמוד כיון שעמד המשכן כמה שכתב אל נוה קדשיך (שמות שם) עמד העולם ויהי ביום כלות משה להקים וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ' כ"ב): ד"א ויהי ביום כלות זה שאמר הכתוב עורי צפון ובואי תימן וגו' (שה"ש ד' ט"ז) עורי צפון אילו העולות שהן נשחטין בצפון: רבי אלעזר בן פדת אמר הקריבו בני נח שלמים מנין והבל הביא [גם הוא] מבכורות צאנו ומחלביהן (בראשית ד' ד') מהו מחלביהן דבר שחלבו קרב לגבי המזבח ורבי יוסי בר' חנינא אמר עולות הקריבו בני נח ומה מקיים רבי יוסי ומחלביהן משמניהם השיב רבי יוסי ברבי חנינא אמר לו והרי כתב ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים (שמות י"ח י"ב) אמר לו כמאן דאמר לאחר מתן תורה בא יתרו רבי ינאי אמר לאחר מתן תורה בא רבי חייא הגדול אמר קודם מתן תורה אמר לו רבי אלעזר הרי כתב וישלח את נערי בני ישראל ויזבחו שלמים ויעלו עולות (שמות כ"ד ה') אמר לו אין למדין מן התורה שחידוש דבר היה (אע"פשנה) [על פי שעה] חזקיה בי רבי חייא ויזבחו זבחי שלמים בעורותיהן הקריבו את העולות ולא הפשיטום ולא ניתחום אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי המקרא מסייע את רבי יוסי בר חנינא ראה מה כתב זאת תורת המנחה (ויקרא ו' ז') היא המנחה אין כתיב כאן זאת תורת האשם (שם ז' א') הוא האשם אין כתב כאן אבל כשהוא בא לעולה מה הוא אומר זאת תורת העולה [היא העלה] (שם ו' ב') מה הוא היא העולה שהקריבו מראש אבל כשהוא מזכיר את השלמים מה הוא אומר זאת תורת זבח השלמים [אשר יקריב לה'] (שם ז' י"א) אשר הקריבום לה' אין כתב כאן אלא אשר יקריב לה' אף המקרא (זאת) [הזה] מסייע לרבי יוסי ברבי חנינא עורי צפון ובואי תימן אין אומר עורי אלא לדבר שהיה ישן: ובואי תימן אלו השלמים שהן נשחטים בדרום אמר רבי סימון בשם ר' שמואל בר' נחמן כתב מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו [את עלתיך ואת שלמיך וגו'] (שמות כ' כ"א) רבי ראובן אומר במקום כשר לעולות וכשר לשלמים מחציו לצפון כשר לעולות מחציו לדרום כשר לשלמים הפיחי גני יזלו בשמיו (שה"ש שם) זו הקטורת יבא דודי לגנו (שה"ש שם) א"ר נחוניא לימדה תורה דרך ארץ שלא יהא חתן נכנס עד שתהא הכלה נותנת לו רשות ויאכל פרי מגדיו (שה"ש שם) אלו הקרבנות באתי לגני אחותי כלה (שה"ש ה' א') למה הדבר דומה למלך שאמר לבני המדינה (שיבנה) [שיבנו] פלטין ובנו אותו והיו בני המדינה על פתח פלטין ומצעקין ואומרים יכנס המלך בפלטין מה עשה המלך נכנס בפישפש ושילח את הכרוז ואמר להם אל תצעקו שכבר באתי לפלטין כך כשעמד המשכן היו ישראל אומרין יבא דודי לגנו שלח הקב"ה ואמר להם מה אתם יריאים כבר באתי לגני אחותי כלה: דבר אחר באתי לגני אמר רבי שמעון בר יוסני באתי לגן אין כתיב כאן אלא לגני מהו לגני לאותו הגן שנסתלקתי הימנה כמה שכתב מתהלך בגן (בראשית ג' ח') אריתי מורי עם בשמי (שה"ש שם) [זה הקטורת] אכלתי יערי עם דבשי אילו קדשי הקדשים וקדשים קלים שתיתי ייני עם חלבי (שה"ש שם) אילו הנסכים והחלבים: דבר אחר אכלתי יערי אילו שלשה דברים שעשו הנשיאים שלא כהוגן וקיבלם הקב"ה שהיחיד אינו מתנדב קטורת והביא כל נשיא קטורת כמה שכתב כף אחת עשרה זהב מליאה קטורת (במדבר ז' י"ד) ושאין יחיד מביא חטאת אלא אם כן הודע לו שנאמר או הודע עליו חטאתו (ויקרא ד' כ"ג) והביא כל נשיא ונשיא שלא הודע לו כמה שכתב שעיר עזים אחד לחטאת (במדבר ז' ט"ז) ושאין קרבנו של יחיד דוחה את השבת וקרבנו של נשיא דוחה את השבת כמו שכתב ביום השביעי נשיא לבני אפרים (שם שם מ"ח) אכלו רעים שתו ושכרו דודים (שה"ש שם) אילו ישראל שנקראו ריעים שנאמר למען אחי ורעי (תהלים קכ"ב ח'): דבר אחר יבא דודי לגנו אל תהי קורא כן אלא לגנונו אימתי ויהי ביום כלות משה אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי ביום שנכנסה הכלה לחופתה ויהי ביום כלת משה כלת כתיב: דבר אחר ויהי ביום [כלות משה וגו'] זה שאמר הכתוב כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת וכשרון (קהלת ב' כ"א) זה בצלאל שעשה המשכן בחכמה ובדעת כמה שכתב ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת (שמות ל"א ג') ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו (קהלת שם) זה משה שלא עמל במשכן ונקרא על שמו שנאמר ויהי ביום [וגו'] כלות בצלאל אין כתב כאן אלא ביום כלת משה הוי ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו: [דבר אחר] ויהי מה שאמר ועשה אמר רבי יהושע בן לוי תנאים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים שאינו מוציאם משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וישרה שכינתו בהם כמה שכתב וידעו כי אני ה' אלקיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם (שמות כ"ט מ"ו) וכיון שהוקם המשכן וירדה השכינה ושרתה בתוכם באותה שעה נתקיימו כל אותן התנאים לפיכך הוא אומר ויהי מה שאמר עשה: דבר אחר [ויהי] רב אמר דבר שלא היה נברא בעולם אלא עכשיו משנברא העולם לא שרתה השכינה בתחתונים אלא (משה הקים) [משהוקם] המשכן שרתה השכינה בתחתונים ורבי שמעון בן יוחאי אומר מאי ויהי דבר שהיה ופסק וחזר להיות כמה שהיה שכן אתה מוצא מתחילת ברייתו של עולם הייתה השכינה בתחתונים כמה שכתוב וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן (בראשית ג' ח') חטא אדם הראשון נסתלקה השכינה לרקיע הראשון עמד קין והרג לאחיו נסתלקה לרקיע השני עמד דור אנוש וחטאו אז הוחל לקרא בשם ה' (שם ד' כ"ו) ונסתלקה לרקיע השלישי עמדו דור המבול וחטאו כמה שכתוב וירא ה' כי רבה רעת האדם (שם ו' ה') [ונסתלקה לרקיע הרביעי עמדו דור הפלגה] ונסתלקה השכינה לרקיע החמישי עמדו הסדומיים ונסתלקה לששי שהיו חוטאים ואנשי סדום רעים וחטאים (שם י"ג י"ג) באו פלשתים וחטאו וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה (שם כ' ב') ונסתלקה לשביעי: בא אברהם וסיגל מעשים טובים וירדה השכינה מן הרקיע השביעי לששי בא יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח וירדה מן הששי לחמישי בא יעקב ונטע (אהלה) [אהלים] לתורה כמו שכתב ויעקב איש תם יושב אהלים (שם כ"ה כ"א) וירדה השכינה מחמישי לרביעי בא לוי והורידה מרביעי לשלישי בא קהת והורידה משלישי לשני בא עמרם והורידה לראשון אשריהם הצדיקים שהם משכינים השכינה בארץ שכן כתיב כי ישרים ישכנו ארץ (משלי ב' כ"א) בא משה והורידה למטה כמה שכתב ויכס הענן את האהל וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ' ל"ד): כתב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח' כ"ז) וכאן כתב וכבוד ה' מלא את המשכן אמר רבי יהושע דסיכנן בשם רבי לוי למה הדבר דומה למערה פתוחה על שפת הים געש הים ונתמלא המערה והים לא חסר כך אף על פי שכתב וכבוד ה' מלא את המשכן (אלא) העליונים והתחתונים לא חסרו מזיו כבודו של הקדוש ברוך הוא כשם שכתב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' (ירמיה כ"ג כ"ד) לפיכך כתב כאן ויהי שכשם שהייתה השכינה מתחלת ברייתו של עולם למטה ונסתלקה למעלה (אלא) חזרה עכשיו להיות למטה כשם שהייתה ויהי ביום כלות משה: דבר אחר ויהי ביום אמר ר' חייא ברכי אבא בשם רבי יוחנן המדרש הזה עלה בידינו מבבל כל מקום שכתוב ויהי אין צרה כיוצא בה אמר ר' שמעון ברבי אבא בשם ר' יוחנן משמש זו וזו בכ"מ שכתב ויהי בימי אין צרה כיוצא בה ויהי בימי אחשורוש (אסתר א' א') יש צרה גדולה מזו ויהי בימי שפוט השופטים (שופטים א' א) יש צרה גדולה מזו וכן כולם ובכל מקום ויהי אין שמחה כיוצא בה יהי אור ויהי אור (בראשית א' ג') יש שמחה גדולה מזו ויהי ביום השמיני ויקרא ט' א') יש שמחה גדולה מזו וכאן ויהי ביום כלת משה יש שמחה גדולה מזו את מוצא. אמר רבי שמואל בן נחמן בכ"מ שכתב ויהי אין צרה כיוצא בה וכל מקום שכתב והיה אין שמחה כיוצא בה השיבו את רבי שמואל בן נחמן אמרו לו והרי כתב ויהי אור (בראשית א' ג') מה צרה יש בזו אמר להן שאורו עתיד ליגנז מפני המאורות אמרו לו והרי כתב ויהי ביום השמיני (ויקרא ט' א') מה צרה יש בזו אמר להן שנדב ואביהו עתידים למות אמרו לו והרי כתב ויהי ביום כלות אמר להן מפני שעתיד לגנז מפני בית המקדש אמרו לו והרי כתב והיה כאשר נלכדה ירושלים (ירמיה ל"ח כ"ח) אמר להן אין שמחה כיוצא בה שלא נתן הנביא אפוכי לישראל אלא הוא כמה שכתב תם עונך בת ציון (איכה ד' כ"ב): דבר אחר ויהי ביום כלות משה מי אמר ווי אמר רבי אבא כביכול הקדוש ברוך הוא אמר ווי למה הדבר דומה למלך שהיה לו מטרונה רונונית ואמר לה המלך עשי לך פורפירא כל ימים שהייתה עסוקה באותה פורפירא לא היתה מרנונית אחר ימים גמרה הפורפירא ונתנה אותה לכבס ועשאה והביאה למלך כיון שראה אותה המלך התחיל צווח ווי אמרה ליה מרי המלך פורפירא שלך עשויה ואתה צווח ווי אמר לה שלא תחזור לרוננית כך אתה מוצא שהיו ישראל בכל שעה מרננים כמה שכתב וילונו העם על משה ועל אהרן (שמות ט"ו כ"ד) וכן וילונו כל עדת בני ישראל (שם ט"ז ב') וכן ואתם המיתם עם ה' (במדבר י"ז ו') תבע הקב"ה בידם שיעשו את המשכן כמה שכתב ועשו לי מקדש וגו' (שמות כ"ה ח') ואת מוצא כל ימים שהיו עסוקים במלאכת המשכן לא היו מרננים לא עשה אלא כיון שגמרו את המשכן התחיל הקדוש ברוך הוא צווח ווי ויהי ביום כלות אמרו רבונו של עולם המשכן עשוי ואת צווח ווי אמר להם אומר לכם למה אני צווח ווי שלא יחזרו וירננו כשם שהיו מרננים: דבר אחר ויהי ביום מי קרא ווי הבכורות אמרו ווי שניטלה מהם הכהונה שנו רבותינו עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות (זבחים פי"ד מ"ד) וכן כתב והכהנים והעם אל יהרסו וגו' (שמות י"ט כ"ד) עד עכשיו לא ניתנה תורה ולא ניתנה כהונה לאהרן והוא אומר והכהנים והעם אל יהרסו רבי יהושע בן קרחה ורבי אחד מהם אומר הכהנים אלו הבכורים וחביריו אומרים אלו נדב ואביהו וכן שבר ה' מטה רשעים (ישעיה י"ד ה') אמר רבי אבא בר ממל אילו הבכורות לפיכך כשהוקם המשכן צווחו ווי ויהי ביום: דבר אחר ויהי מי אמר ווי המלאכים אמרו ווי אמרו עכשיו מניח הקדוש ברוך הוא את העליונים ויורד ודר בתחתונים אע"פכן פייסן הקב"ה את העליונים ואמר להן חייכון העיקר למעלה כמה שכתב כסה השמים הודו ותהילתו מלאה הארץ (חבקוק ג' ג') אמר רבי סימן בשם ר' שמעון בשם רבי יהושע שחק עליהם הקדוש ברוך הוא על שאמר העיקר למעלן שכן כתב הודו על ארץ ושמים וירם קרן וגו' (תהלים קמ"ח י"ג י"ד) בתחלה על ארץ ואח"כ שמים לפיכך אמרו ווי ויהי ביום כלות משה: דבר אחר [ויהי] מי אמר ווי אומות העולם אמרו ווי למה אמרו ווי אלא אמרו עד שלא היה הקב"ה דר עמהם היה מתקיים עליהם ועושה מלחמותיהם ועכשיו שעשו לו משכן ודר עמהם על אחת כמה וכמה לפיכך אמרו ווי ויהי ביום כלות משה: דבר אחר [ויהי ביום כלות משה וגו'] מה כתב למעלה מן העניין ברכת כהנים יברכך ה' (במדבר ו' כ"ד) אמר רבי יהושע דסיכנן למה הדבר דומה למלך שקידש את בתו ועשה לה קידושין גדולים ושלטה בהם עין רעה עבר המלך להשיא את בתו מה עשה נתן לה קמיע אמר לה יהי הקמיע הזה עלייך כדי שלא ישלוט בך עין רעה עוד כך כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל בסיני עשה להם פומבה גדולה כמה שכתב וכל העם רואים את הקולות (שמות כ' ט"ו) ולא היו אלא קידושין כמה שנאמר לך אל העם וקדשתם (שם י"ט י') ושלטה בהם עין הרעה ונשתברו הלוחות כמה שכתב וישבר אותם תחת ההר (שם ל"ב י"ט) לא עשה אלא כיון שבאו (ועשה) [ועשו] את המשכן נתן להם הקב"ה את הברכות תחילה כדי שלא תשלוט בהם עין רעה לפיכך כתב תחילה יברכך ה' ואחר כך ויהי ביום. דבר אחר למה כתב תחילה יברכך ואח"כ ויהי אמר רבי אבהו אין מידותיו של הקדוש ברוך הוא כמדת בשר ודם מלך בשר ודם נכנס למדינה משבני המדינה מקלסין אותו ומשבחין ומכבדין אותו ואחר כך עושה להם כל צורכיהם בונה להם דימוסיא עושה להם נחת רוח במדינה אבל הקב"ה אינו כן אלא עד שלא עשו ישראל המשכן נתן להם הברכות תחילה כמה שכתב יברכך ה' ואח"כ ויהי ביום כלות: דבר אחר ויהי ביום כלות משה א"ר יהודה ברבי שלום בשם רבי לוי אין רובע בארץ שאין בו תשעה קבין מזיקין אמר רבי יוחנן כשהוקם המשכן כלו המזיקים מן העולם דכתיב לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך (תהלים צ"א י') כשהוקם המשכן אמר ריש לקיש מה לי ולספר תילים דבר תורה הוא יברכך ה' וישמרך מן המזיקים אימתי ויהי ביום כלות משה דבר אחר ויהי ביום הקים משה אין כתב כאן אלא ביום כלות יום שכלו המזיקים מן העולם: דבר אחר ויהי ביום כלות משה פותח בו צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה (שה"ש ג' י"א) (ומפרסמו) [ומפרנסו] כשם שהוא אומר בשיר השירים: דבר אחר ויהי ביום כלות משה זה שאמר הכתוב אשמעה מה ידבר האלקים כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו (תהלים פ"ה ט') אתה מוצא בשעה שעשו ישראל אותו המעשה וכעס עליהם הקב"ה כדכתיב ראיתי את העם הזה וגו' (שמות ל"ב ט') מיד עמד משה וביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא שיתרצה לישראל כמה שכתב ויחל משה את פני ה' אלקיו [ויאמר] למה ה' וגו' (שם שם י"א) מיד נתרצה להם הקב"ה כמה שכתב וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו (שם שם י"ד) [כיון שנעשה המשכן א"ר יהודה בר סימון] הלך משה והיה מרבץ ראשו במשכן תאמר שיש בלבו של הקדוש ברוך הוא על ישראל כמה שכתב אשמעה מה ידבר האלקים מה (ידבר) האל תאמר עד עכשיו הוא עומד בכעסו כנגדם אלא ה' אומר אלא רחמים הוא נוהג עמהם ה' ה' אל רחום וחנון (שם ל"ד ו') מיד פייסו הקדוש ברוך הוא שאין בלבו על ישראל כמה שכתב ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון (שם) אמר רבי סימון למה כתב שני פעמים ה' ה' אלא שפייסו האלקים ואמר לו משה לשעבר הייתי נוהג עמהם במדת רחמים עד שלא עשו אותו מעשה כך אף עכשיו אני נוהג עמהם במידת רחמים והיה משה עומד והיה הדיבור בא לתוך אזנו כמין סילון ולא היה אחד מישראל שומע אבל כשהיה פניו של משה מאדימות היו יודעים שהדיבור בא אצלו אמר רבי ברכיה הכהן בשם רבי יהודה בר רבי סימון אמר לו הקב"ה משה לשעבר הייתה איבה בני ובין בניי שנאה ביני ובין בניי תחרות ביני לבין בניי אבל עכשיו אהבה ביני ובין בניי אחוה ביני ובין בניי ריעות ביני ובין בניי הוי כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו: דבר אחר כי ידבר שלום אל עמו אמר רבי יהושע הכהן בי רבי נחמיה כך אמר רבי אלעזר עד שלא (היה) הוקם המשכן הייתה תחרות בעולם אבל משהוקם נעשה שלום בעולם מניין כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו אימתי אך קרוב ליריאיו ישעו לשכון כבוד בארצינו (שם י') אמר ריש לקיש מה לי ולספר תהילים דבר תורה [היא] ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום אימתי ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן: דבר אחר ויהי ביום כלות משה אמר רבי יהושע בן לוי ברמז אמר הקדוש ברוך הוא לישראל כשיעשו את המשכן שהוא נותן להם את הברכות מניין הוא שכתב מזבח אדמה תעשה לי [וגו'] בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך (שמות כ' כ"א) לפיכך כשעשו המשכן נתן להם הקב"ה את הברכות יברכך ה' וישמרך אימתי ויהי ביום כלות משה: [דבר אחר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן] אמר רבי סימון בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל להקים את המשכן רמז שהוקם המשכן למטה הוקם המשכן למעלה שנאמר ויהי ביום כלות משה [וגו'] להקים המשכן אין כתיב כאן אלא את המשכן זה המשכן של מעלה (ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן) אמר הקב"ה בעולם הזה כשעמד המשכן צויתי את אהרן ובניו שיהיו מברכים אתכם אבל לעתיד לבא אני בכבודי מברך אתכם שכן כתב יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ (תהלים קל"ד ג):