עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃
ספרי זוטא
וגם את אחיך מטה לוי, אין מטה אלא שבועה שנאמר שבועות מטות אומר סלה (חבקוק ג ט). לוי כדאי לוי בפני עצמו. שבט כדאי שבט בפני עצמו. אביך, כדאי עמרם בפני עצמו. אחיך כדאי אחיך בפני עצמן. וגם את אחיך כדאי בני אחיך בפני עצמן לכרות להם ברית בשמחה:
שיר השירים רבה
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, רַבִּי בִּיבֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי פָּתַר קְרָיָה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, הִנֵּה מִטָּתוֹ, הִנֵּה מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְגַבְּרִין אֶת יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה דְּבָרִים מְבֹרָכִין בִּגְבוּרָה. (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר ה', יִשָֹּׂא ה'. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהֵם נִלְחָמִים בְּכָל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ חֶרֶב מְחַתֶּכֶת בִּירֵכוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה, יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְיִשְׁמַע בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְיַעֲנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן, וְאֵין דָּבָר רָע מַזִּיקוֹ, לְפִיכָךְ מַזְהִיר אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְאוֹמֵר לָהֶם, (במדבר ו, כב): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
שיר השירים רבה
רַבִּי שִׂמְלָאי פָּתַר קְרָיָה בְּמִשְׁמָרוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ, הִנֵּה מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוִיָה, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלוֹקוֹת. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְשַׁמְּרִין אֶת יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי זְעֵירָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים שְׁחִיטָה, וְהִלְכוֹת זְרִיקָה וְקַבָּלָה וּקְמִיצָה. רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר אֵלּוּ מְבַקְּרֵי מוּמֵי קֳדָשִׁים וְנוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי גִּידָל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי יֵסָא שְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵלוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. שְׁמוּאֵל אוֹמֵר נָשִׁים הָיוּ אוֹרְגוֹת בַּפָּרֹכֶת וְנוֹטְלוֹת שָׂכָר מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב הוּנָא אָמַר מִלִּשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת, הָדֵין עֲבַד לָהּ כְּבִנְיָן, וְהָדֵין עֲבַד לָהּ כְּקָרְבָּנוֹת. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ מְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים הֵיאַךְ יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָה. אִישׁ חַרְבּוֹ וגו', שֶׁהָיוּ מַזְהִירִין אוֹתָם בְּעֵת שֶׁשּׁוֹחֲטִים שֶׁלֹא יִפָּגֵל אֶחָד מֵהַזְּבָחִים, שֶׁלֹא לִפְסֹל אֶחָד מֵהַקָּרְבָּנוֹת בַּנּוֹתָרוֹת.