בְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃
מדרש שכל טוב
בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים. מגיד שמונין חדשים ליציאת מצרים, אין לי אלא חדשים, שנים מנין, ת"ל בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן (שמות מ יז), לאחר שנבנה בית המקדש היו מונים לבניינו, שנאמר ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה [את שני הבתים] את בית ה' (מ"א ט י), לא זכו למנות לבניינו מנו לחורבנו, שנאמר [בעשרים וחמש שנה וגו'] אחר אשר הוכתה העיר (יחזקאל מ א), זהו שאמר הכתוב שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי (שה"ש א ו), לא רצו למנות למלכי ישראל, מנו למלכי גוים, שנאמר [ביום עשרים וארבעה לחדש] בששי בשנת שתים לדריוש (חגי א טו):