יהושע א:ט מדרש: אוצר מדרשים

כ״ג) ואת יהושע צויתי (דברים ג׳ כ״א) למה יהושע זה מלא, אלא מלמד שבאותה שעה יצא בשש עטרות הנוי והכח והעושר והחכמה והנבואה והנשיאות. הנוי שנאמר ונתת מהודך עליו (במדבר כ״ז כ׳), הכח שנאמר נטה בכידון אשר בידך (יהושע ה׳ י"ח), העושר שהעשיר מביזת סיחון ועוג כענין שנאמר וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו (דברים ג׳ ז׳), והחכמה שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (שם ל״ד ט׳), והנבואה שנאמר כי עמך ה׳ אלהיך (יהושע א׳ ט׳), והנשיאות שנאמר כל איש אשר ימרה את פיך וגו׳ (שם א׳ י"ח). (עי׳ חסרות ויתירות).

כל יהושע חסר וי״ו האחרון חוץ מג' מליאים: ואת יהושוע צויתי (דברים ג' כ״א) למה מלא? אלא באותה שעה נתעטר יהושע בשש עטרות הנוי והכח והעושר והחכמה והנשיאות והנבואה. הנוי דכתיב ונתת מהודך עליו (במדבר כ״ז כ'), והכח דכתיב נטה בכידון אשר בידך וגו' כי לך אתננה (יהושע ט' י"ח), והעושר מביזת סיחון ועוג דכתיב וכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו (דברים ג' ו'), והחכמה דכתיב ויהושע וגו' מלא רוח חכמה (שם ל״ד ט'), הנבואה דכתיב כי עמך ה' אלהיך וגו' (יהושע א' ט'), הנשיאות דכתיב ויעבדו את ה' כל ימי יהושע (שופטים ב' ז'). ועוד ב' מלאים: אשר האריכו ימים אחרי יהושוע (יהושע כ״ד ל״א), ויעבדו העם את ה׳ כל ימי יהושוע (שופטים ב' ז'), לפי שעבד להקב״ה בלב שלם.