יהושע ד:יט מדרש: ספרי דברים, מדרש תנאים, פסיקתא דרב כהנא ומדרש תנחומא

(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש, מלמד שהשנה שנים עשר חדש, וכי אין אנו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (אסתר ג יג) בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר, וכן הוא אומר (מ"א ד ז) ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל, ואומר (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ, איזהו אחד זה חדש העבור, רבי בניה אומר וכי עד שלא עמד שלמה לא היינו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (דברים לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי, דבר אחר היום מלמד שבאותו היום שלמו לו מעת לעת, ואומר (יהושע ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, הא צא ומנה שלשים ושלשה יום למפרע ואתה מוצא שהשנה שנים עשר חדש.

דבר משה לבני ישראל וכי לא דבר משה אל כל ישראל אלא אלה הדברים בלבד מניין לכל הדברים שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללין והפרטין הגופים והדקדוקים ת״ל אשר דבר משה ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש [השמטה: מגיד שהשנה שנים עשר חדש ומה ת״ל ויהי בארבעים שנה לפי שהוא או' (אס' ג יג) בשלושה עש' לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואו' (מ״א ד ז) ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל ואו' (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ זה חדש העבור. ר' בניה או' וכי עד שלא עמד שלמה אין אנו יודעין שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועש' שנה אנכי היום שאין ת״ל היום אלא מעת לעת מגיד שאותו היום שלם מעת לעת ואו' (יהוש' א יא) עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר בעוד שלשת ימים ואו' (שם ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא ומנה שלושים ושלושה מה היו עושין אלא בכו את משה שלשים יום ונכנס ביום אחר שלושת ימים שנ' בעוד שלושת ימים שלושים ושלושה למפרע ואת מוצא שהשנה שנים עשר חדש שמת משה בשבעה באדר, והוא נולד בשבעה באדר אם כן מה ת״ל ויהי בארבעים שנה אלא מלמד שלא הוכיח משה את ישראל אלא לסמוך למיתה].

[יז] דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשר לחדש הזה (שמות יב:ג). א"ר יוחנ' והלא אינו יפה אלא מדירן ואת אומר מבעשור, אלא מלמד שהיו קשורים לכרעי מטותיהם של ישר' מבעשור, והיו המצריים נכנסין ורואין אותן ונפשן פורחת מעליהן. ר' חייא בריה דר' אדא דיפו משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח (שמות יב:כא), שיהא כל אחד ואחד מכם מושך אלוהו של מצרי ושחטו לפניו, ודרגשה ליה ימלל. ר' חלבו בשם ר' יוחנן הכא את או' בעשור לחדש הזה (שמות יב:ג), ולהלן את או' והעם עלו מן הירדן בעשור (יהושע ד:יט). ר' חייה בשם ר' יוחנ' לקיחתו עמדה להם בירדן, ואכילתו עמדה להן בימי המן. ואכלו את הבשר בלילה הזה (שמות יב:ח), בלילה ההוא נדדה שנת המלך (אסתר ו:א). ר' ברכיה בשם ר' אבהו דרש נחום ברבי סימאי בטרסוס, ויקחו להם איש (שמות יב:ג) זה הקב"ה, דכת' ביה י"י איש מלחמה (שמות טו:ג). במה את לוקחו, בשני תמידים, שה לבית אבות שה לבית (שמות יב:ג). א"ר יודן בשם ר' סימון מימיו לא לן אדם בירושלם ובידו עון. הא כיצד, תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה, ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום, מכל מקום לא היה אדם לן בירושלם ובידו עון. ומה טעמא, צדק ילין בה (ישעיה א:כא).