וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֡י אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן יָ֗מָּה וְכָל־מַלְכֵ֤י הַֽכְּנַעֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַיָּ֔ם אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עברנו [עָבְרָ֑ם] וַיִּמַּ֣ס לְבָבָ֗ם וְלֹא־הָ֨יָה בָ֥ם עוֹד֙ ר֔וּחַ מִפְּנֵ֖י בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
עין יעקב
עד תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן? בְּכָל יוֹם אָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְּגָלִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נָסַע תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע ג׳:י״א) "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן". בְּכָל יוֹם לְוִיִּים נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הַכֹּהֲנִים נְשָׂאוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" וְגוֹ'. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נָשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן; כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבְשָׁעָה שֶׁסִּבְּבוּ אֶת יְרִיחוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לִמְקוֹמוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנִּטְבְּלוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בַּמַּיִם, חָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, דִּכְתִיב: (שם) "וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם". וּכְתִיב: "וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְּמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד" וְגוֹ'. וְכַמָּה (רוחבן) [גָּבְהָן] שֶׁל מַיִם? שְׁנֵים עָשָׂר מִיל [עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל], כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: לִדְבָרֶיךָ, וְכִי אָדָם קַל אוֹ מַיִם קַלִּים? הֱוֵי אוֹמֵר: מַיִם קַלִּים! אִם כֵּן, בָּאִים מַיִם וְשׁוֹטְפִים אוֹתָם. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מַיִם נִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִּפִּין, יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת מִילִין, עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ה) "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי" וְגוֹ', וְאַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: (שם ב) "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם־סוּף" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם) "וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ" וְגוֹ'. עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: דְּעוּ שֶׁעַל מְנָת כֵּן אַתֶּם עוֹבְרִים! עַל מְנָת שֶׁתּוֹרִישׁוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ל״ג:נ״ב) "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". (וכתיב: (שם) "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם". וכתיב: (שם) "והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם") אִם אַתֶּם עוֹשִׂים כֵּן, מוּטָב, וְאִם לָאו, בָּאִין מַיִם וְשׁוֹטְפִים אֶתְכֶם. (שנאמר: (יהושע כ״ג:ט״ו) "עד השמידו אותכם) מַאי "אוֹתְכֶם"? אוֹתִי וְאֶתְכֶם. עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: (שם ד) "וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם" וְגוֹ'. סִימָן לַבָּנִים שֶׁעָבְרוּ אָבוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן. עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: (שם) "שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים [הָכִין] שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן" וְגוֹ'. יָכוֹל בְּכָל מָלוֹן וּמָלוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה".
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
כתנאי (שמות יח א) וישמע יתרו כהן מדין חתן משה מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר׳ יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא שהרי בתוכה בצדו (שם יז יג) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר׳ אלעזר המודעי אמר מתן תורה שמע ובא כשנתן הקב״ה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי אוה״ע אחזתם רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר (תהלים כט ט) ובהיכלו כלו אומר כבוד נתקבצו כולם אצל בלעם ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מביא מבול לעולם שנאמר (שם) ה׳ למבול ישב אמר להם וישב ה׳ מלך לעולם כבר נשבע הקב״ה שאין מביא מבול לעולם אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא׳ (ישעיה סו טז) כי באש ה' נשפט וגו' א״ל כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. אלא מה קול ההמון ששמענו א״ל חמדה טובה יש לו להקב״ה בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם והוא מבקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט יא) ה׳ עוז לעמו יתן מיד ענו כולם ואמרו ה׳ יברך את עמו בשלום. רבי אליעזר בן יעקב אומר קריעת ים סוף שמע ובא שנאמר (יהושע ה א) ויהי כשמוע כל מלכי וגו׳ את אשר הוביש ה׳ את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל. ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (שם ב י) כי שמענו את אשר הוביש ה׳ את מי ים סוף מפניכם וגו׳ ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם:
עין יעקב
כח כְּתַנָּאֵי: (שמות י״ח:א׳) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ [כֹהֵן מִדְיָן"]. (חותן משה) מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא וְנִתְגַּיֵּר? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע, (ובא.) שֶׁהֲרֵי כְּתוּבָה בְּצִדּוֹ: (שמות י״ז:י״ג) "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב". רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל מַלְכֵי הַגּוֹיִם, אֲחָזָתָם רְעָדָה בְּהֵיכָלֵיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ט:ט׳) "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד". נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: מַה קּוֹל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ? שֶׁמָּא (מביא) מַבּוּל [בָּא] לָעוֹלָם? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב". אָמַר לָהֶן: "וַיֵּשֵׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם", כְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. (שנאמר: (ישעיהו נ״ד:ט׳) "כי מי נח זאת לי" וגו'.) אָמְרוּ לוֹ: (שמא) מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ מֵבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סו) "כִּי (הנה ה' באש יבא) [בָּאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט]" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם: כְּבָר נִשְׁבַּע (לָהֶם שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל כָּל עִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ט׳:י״א) "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל".) [שֶׁאֵינוֹ מַשְׁחִית כָּל בָּשָׂר]. אֶלָּא מַה קּוֹל הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ? אָמַר לָהֶם: חֶמְדָּה טוֹבָה יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית גְּנָזָיו, (שגנזה) [גְּנוּזָה אֶצְלוֹ] תתקע"ד [תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה] דּוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, (והוא מבקש) [וּבִקֵּשׁ] לִתְּנָהּ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ט:י״א) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". מִיָּד (ענו) [פָּתְחוּ] כֻּלָּם וְאָמְרוּ: "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בן יעקב) אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע ה׳:א׳) "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי". (וגו', את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם, וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל".) וְאַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: (יהושע ב׳:י׳) "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף". ("מפניכם וגו', ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם".) מַאי שְׁנָא הָתָם דִּכְתִיב: (שם ה) "וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ". (והכא כתיב) [וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָאָמַר]: (שם ב) "וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ". אֲפִלּוּ אַקְשׁוּיי לָא אִקְשׁוּ, וּמְנָא יָדְעָה? דְּאָמַר מַר, אֵין לְךָ כָּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא אֶל רָחָב הַזּוֹנָה. אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה, אָמְרָה: יִמָּחֵל לִי בִּשְׂכַר חֶבֶל וּפִשְׁתִּים וְחַלּוֹן.