יהושע ה:ה מדרש: קוהלת רבה, עין יעקב, מדרש לקח טוב ומדרש אגדה

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, זְמַן הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּכָּנֵס לַגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טו): וַיַּנִּחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן. וּזְמַן הָיָה לוֹ שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וגו'. זְמַן הָיָה לוֹ לְנֹחַ שֶׁיִּכָּנֵס לַתֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, א): בֹּא אֶל הַתֵּבָה וגו'. וּזְמַן הָיָה לוֹ לָצֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, טז): צֵא מִן הַתֵּבָה וגו'. זְמַן הָיָה לְאַבְרָהָם שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִּשְׁמֹר. וּזְמַן הָיָה לְבָנָיו לְהִמּוֹל, מֵהֶן שֶׁיִּמּוֹלוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, אַחַת בְּמִצְרַיִם וְאַחַת בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, ה): כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים וגו'. וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, זְמַן הָיָה שֶׁתִּנָּתֵן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר רַב בֵּיבַי זְמַן הָיָה לְאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהָיָה נָתוּן לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וְעַכְשָׁו יִהְיֶה נָתוּן לְמַטָּה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֵיזוֹ זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.

כריתות פרק ב - ג רַבִּי אוֹמֵר: (שם) "כָּכֶם כַּגֵּר", כַּאֲבוֹתֵיכֶם, מָה אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִכְנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּמִים, אַף (הגרים) [הֵם] לֹא יִכָּנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא בְּמִילָה [וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּמִים וְכוּ']. מִילָה, דִּכְתִיב: (יהושע ה׳:ה׳) "כִּי מֻלִים הָיוּ [כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים" וְגוֹ']. טְבִילָה, דִּכְתִיב: (שמות כ״ד:ו׳) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל הָעָם", וְאֵין הֲזָאָה (אלא) [בְּלֹא] טְבִילָה. הַרְצָאַת דָּמִים, דִּכְתִיב: (שם) "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" וְגוֹ'.

פס'. ויעשו את הפסח בראשון. מלמד שלא עשו במדבר אלא פסח זה בלבד. וכן הוא אומר (עמוס ה׳:כ״ה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל. (יהושע ה׳:ה׳) כי מולים היו כל העם היוצאים וכל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו. וכתוב (שמות י״ב:מ״ח) כל ערל לא יאכל בו. ככל אשר צוה ה' את משה. לא סרו מדבריו: