וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר ר' לוי כל דמותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאול בלא ולד שנא׳ (במדבר יא כח) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדני משה כלאם וכתיב (דה״א ו כז) נון בנו יהושע בנו. ופליגא דרבי אבא בר פפא דא״ר אבא בר פפא לא נענש יהושע אלא על שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחת. שנאמר (יהושע ה יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו׳ וכתיב (שם) ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי. אמר ליה אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה. אמר ליה על איזה מהם באת. אמר ליה עתה באתי. מיד (שם ח ט) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. א״ר יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה. וגמירי שכל זמן שארון ושכינה שרוין שלא במקומן ישראל אסורין בתשמיש המטה. אמר רב שמואל בר אויא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר (שם ה) עתה באתי:
עין יעקב
פ "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְגוֹ', וַיֹּאמֶר: לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה', עַתָּה בָאתִי, וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ" (יהושע ה). הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בַּלַּיְלָה, חַיְשִׁינָן, שֶׁמָּא שֵׁד הוּא. שַׁאנִי הָתָם דְּקָאָמַר לוֹ: "אֲנִי שַׂר צְבָא ה', עַתָּה בָאתִי". וְדִילְמָא מְשַׁקְּרֵי? גְּמִירִי, דְּלָא מַפְקֵי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. אָמַר לֵיהּ: אֶמֶשׁ בִּטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעַכְשָׁיו בִּטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עַל אֵיזֶה מֵהֶם בָּאתָ? אָמַר לוֹ: "עַתָּה בָאתִי". מִיָד, (וילך) ["וַיָּלֶן] יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד, (שהלך) [שֶׁלָּן] בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. אָמַר (רבי) שְמוּאֵל בַּר (אויא) [אוּנְיָא] מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה, יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַתָּה בָאתִי".
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(יהושע ה) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו׳ ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו היכי עביד הכי והא״ר יוחנן אסור לו לאדם שיתן שלום לחברו בלילה חיישינן שמא שד הוא שאני התם דקא״ל אני שר צבא ה׳ עתה באתי ודלמא משקר גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה (שם ע״ב) א״ל אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם ת״ת א״ל על איזה מהם באת א״ל עתה באתי מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק וא״ר יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה אמר ר׳ שמואל בר אויא משמיה דרב גדול ת״ת יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי: