וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן־כַּרְמִי֩ בֶן־זַבְדִּ֨י בֶן־זֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף י ע״ב) ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואי תימא רבי יוחנן דבר זה מסורת הוא בידינו מאבותינו מאנשי כנסת הגדולה שכל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער (אסתר א א) ויהי בימי אחשורוש הוה המן (רות א א) ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב (בראשית ו א) ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה וגו׳ ויראו בני האלהים וגומר. (שם יא ב) ויהי בנסעם מקדם וגו׳ הבה נבנה לנו עיר (שם יד א) ויהי בימי אמרפל מלך שנער וגומר עשו מלחמה (יהושע ה יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו. (שם ז א) ויהי ה׳ את יהושע וימעלו בני ישראל מעל. (שמואל א) ויהי איש אחד מן הרמתים כי את חנה אהב וה׳ סגר רחמה (שם ה יג) ויהי כאשר זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו (שם יח יד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה׳ עמו ויהי שאול עוין את דוד. (ש״ב ז א) ויהי כי שב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית. והא כתיב (ויקרא ט א) ויהי ביום השמיני ותנא אותו היום שמחה גדולה היתה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם (בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הא שכיב נדב ואביהו והכתיב (מ״א ו א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל והכתיב (בראשית כט טז) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו והא כתיב (שם א) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא ויהי טובא אלא אמר רב אשי ויהי איכא הכי ואיכא הכי כל ויהי בימי ודאי לשון צער הוא והוו ה׳ ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל (ישעיה ז א) ויהי בימי אחז (ירמיה א ג) ויהי בימי יהויקים:
עין יעקב
(דף י ע"ב) ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואי תימא רבי (יוחנן) [יונתן] דבר זה מסורת הוא בידינו מאבותינו מאנשי כנסת הגדולה שכל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער (אסתר א׳:א׳) ויהי בימי אחשורוש הוה המן (רות א׳:א׳) ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב (בראשית ו׳:ב׳) ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה וגו' ויראו בני האלהים וגומר. (שם יא) ויהי בנסעם מקדם וגו' הבה נבנה לנו עיר (שם יד) ויהיה בימי אמרפל מלך שנער וגומר עשו מלחמה (יהושע ה׳:י״ג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו. (שם ז) ויהי ה' את יהושע וימעלו בני ישראל מעל. (שמואל א, א, א) ויהי איש אחד מן הרמתים כי את חנה אהב וה' סגר רחמה (שם ח) ויהי כאשר זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו (שם יח) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו ויהי שאול עוין את דוד. (שמואל ב ז׳:א׳) ויהי כי ישב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית. והא כתיב (ויקרא ט׳:א׳) ויהי ביום השמיני ותנא אותו היום שמחה גדולה היתה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם (בראשית א׳:ה׳) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הא שכיב נדב ואביהו והכתיב (מ"א ו, א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל והכתיב (בראשית כ״ט:י׳) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו והא כתיב (שם א) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד והאיכא שני והאיכא שלישי והאיכא ויהי טובא אלא אמר רב אשי ויהי איכא הכי ואיכא הכי כל ויהי בימי ודאי לשון צער הוא והוו ה' ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל (ישעיהו ז׳:א׳) ויהי בימי אחז (ירמיהו א׳:ג׳) ויהי בימי יהויקים:
ספרי במדבר
וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למה נאמרה פרשה זאת. לפי שהוא אומר נפש כי תחטא ומעלה [מעל] בה' (ואומר) או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר [וגו'] אבל בגזל הגר לא שמענו (בכל התורה) תלמוד לומר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם בא הכתוב ולימד על גוזל הגר ונשבע לו ומת שישלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. זו מדה בתורה כל פרשה שנאמרה במקום אחד וחיסר בה דבר אחד וחזר ושנאה במקום אחר לא שנאה אלא על שחיסר בה דבר אחד. ר"ע אומר כל מקום שנאמר בה (לאמר) צריך לידרש. [איש או אישה] ר' יאשיה אומר איש או אשה למה נאמר לפי שהוא אומר (שמות כא) וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור אין לי אלא איש אשה מנין תלמוד לומר איש או אשה להשוות אשה לאיש לכל חטאת ונזקין שבתורה. ר' יונתן אומר אין צריך שכבר נאמר (שם) בעל הבור ישלם ואומר שלם ישלם המבעיר את הבערה מה תלמוד לומר איש או אשה לתלמודו הוא בא. כי יעשו מכל חטאת האדם למה נאמר לפי שנאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל [וגו'] או מצא אבדה. אין לי אלא במשקר באלו כמשקר במקום בשאר כל דבר מנין תלמוד לומר כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל. אין מעילה בכל מקום אלא שיקור וכן הוא אומר וימעלו באלהי אבותיהם (דברי הימים א' ה') ,ואומר וימעלו בני ישראל מעל בחרם (יהושע ז) ואומר וימת שאול במעלו, אשר מעל בה' (דברי הימים א' י') ואומר בעוזיה צא מן המקדש כי מעלת (דברי הימים ב' כו) ואומר ומעלה בו מעל (במדבר ה') הא אין מעילה אלא שיקור: ואשמה הנפש ההוא למה נאמר לפי שהוא אומר איש או אשה אין לי אלא איש או אשה טו"א מנין תלמוד לומר ואשמה הנפש ההוא: הנפש ההיא הכל במשמע האנשים והנשים והגרים במשמע. ב] משמע מביא את אלו ומביא את הקטן אמרת מה אם ע"ז חמורה פטר בה את הקטן קל וחומר כל מצות שבתורה: אשמה הנפש ההוא מנין לגוזל (הגר) ונשבע לו והלך להביא את הכסף ואת האשם ולא הספיק להביא עד שמת שהיורשים פטורים תלמוד לומר ואשמה הנפש ההיא. או כשם שפטורים מן האשם כך יהיו פטורים מן הקרן תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו: ואשמה הנפש ההוא למה נאמר. מנין אתה אומר המדליק גדישו של חבירו ביוהכ"פ שאף על פי (שאין בית דין נפרעים ממנו שיהיה נדון בנפשות) [שהוא נדון בנפשו בית דין נפרעים ממנו] תלמוד לומר ואשמה הנפש ההוא: ואשמה הנפש ההוא והתודו למה נאמר לפי שנאמר והתודה אשר חטא עליה, אין לי אלא חטאת שטעונה וידוי, אשם מנין תלמוד לומר ואשמה הנפש ההיא והתודה. רבי נתן אומר זה בנה אב לכל המתים שטעונים וידוי: