וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד׃ (פ)
מדרש שכל טוב
בגדול זרועך. שנטיתה על ארץ מצרים גם עליהם תהא נוטה גדול זרועך ומפחדו ידמו כאבן, וכן היה שכיון שנכנסו מרגלים לארץ כל מי שאומר אלו מרגלי ארץ מישראל, מיד היה משתתק ודומם כאבן, וכן כיון שעברו את הירדן, נועדו כל מלכי כנען, דכתיב ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד (יהושע ט ב), באותה שעה התפלל יהושע וזכר הקב"ה תפלת משה ובני ישראל על הים ודממו כולן כאבן, ואינם יכולין ליטול עצה זה מזה ובכך נפלו:
מדרש תנחומא
רַבִּי אִיבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת חָלְקוּ בָּאֵי עוֹלָם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַחַת כָּאן וְאַחַת בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד (יהושע ט, ב). וְאַחַת בִּימֵי גוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד וְגוֹ' (תהלים ב, ב).
תנחומא בובר
אחד בימי יהושע, שנאמר (ויקבצו) [ויתקבצו] יחדו להלחם עם יהושע [ועם ישראל פה אחד] (יהושע ט ב), מהו יחדו שחלקו על הקב"ה. ואחד בימי גוג ומגוג, שנאמר יתיצבו מלכי ארץ וגו' (תהלים ב ב). וכאן, שנאמר ויהי כל הארץ [שפה אחת ודברים אחדים], דברים של חרופים היו מוציאין על הקב"ה אלא שלא פרשו הכתובים, אלא רבותינו פרשו מקצתן, מה היו אומרים, אחר אלף שנים ויום אחד ושש מאות וחמשים ושש שנים מבול בא לעולם, והשמים מתמוטטין, והמים העליונים יפלו עלינו, אלא באו ונעשה לנו פרנוסין, (פי' עמודים), שאם יפלו השמים יהיו מעמידין בהם, הוי ודברים אחדים.