יהושע ט:כד מדרש: פרקי דרבי אליעזר

״נָטִיתָ יְמִינְךָ״, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָרֶץ: קַבְּלִי חֲלָלִים הַלָּלוּ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הַמַּיִם הָרְגוּ אוֹתָם וְהַמַּיִם יִבְלְעוּ אוֹתָם! אָמַר לָהּ: הַפַּעַם הַזֹּאת קַבְּלִי אֶת אֵלֶּה. פַּעַם אַחֶרֶת, אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ נֶהֱרָגִים עָלַיִךְ אֲנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתָם לַיָּם. וְאֵלּוּ הֵם: כְּשֶׁנֶּהֱרַג סִיסְרָא וְכָל מַחֲנֵהוּ, הִשְׁלִיךְ אוֹתָם לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם״. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, מַה בָּשָׂר וָדָם שֶׁלֹּא הָרַג אֶלָּא אֶחָד נִתְאָרַרְתִּי בַּעֲבוּרוֹ, אִם אֲנִי מְקַבֶּלֶת אֶת כָּל הָאוֹכְלוֹסִין הַלָּלוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, תֵּן לִי שְׁבוּעַת יְמִינְךָ שֶׁאֵין אַתָּה תּוֹבֵעַ אוֹתָם מִיָּדִי. וְנָטָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַד יְמִינוֹ וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ תּוֹבֵעַ אוֹתָם מִיָּדָהּ. ״נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ״, וְאֵין יְמִינְךָ אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ״ וְכוּ'. מִיָּד פָּתְחָה הָאָרֶץ וּבָלְעָה אוֹתָם. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, רָגְזוּ וְחָלוּ וּבָרְחוּ מִמְּקוֹמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת״.