וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַֽיהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃ (ס)
אגדת בראשית
פרק א' תורה.
[א] וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ (בראשית ו ה). זש"ה כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו (קהלת ח ו). לפי שהרשעים מכעיסים את הקב"ה, ואומרים נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, אנו עושין כל מה שאנו מבקשים. ומניין שנשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ (ישעי' נד ט), וכביכול רואה את הרשעים שמכעיסים אותו, והוא תוהה שנשבע, ואומר מה עשיתי שנשבעתי שאיני מביא מבול לעולם. וכן ישעיה אומר ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל (ישעי' נט טו), וירא ה' (שם שם), כי אין צדיק בעולם שמתפלל לפניו לפייס ממנו להם. וירע בעיניו כי אין משפט, (שם שם), לעשות למעשיהם דין. אמר להם הקב"ה לרשעים כן אתם אומרים שנשבעתי שאיני מביא מבול לעולם עוד, חייכם נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים (משלי יט כט), מהלומות מהולמות, אם נשבעתי שאיני מביא מבול של מים, אני מביא מבול של אש וגפרית ואבנים, שנאמר וה' המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש, (בראשית יט כד). וכשבאו האמוריים על יהושע הביא עליהם מבול של אבנים, שנא' הם במורד בית חורון וה' המטיר עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו (יהושע י יא). ואף פרעה הרשע נתיעץ עם יועציו ואמר לא מצינו דבר שנשבע הקב"ה בו אלא מבול של מים, ובה אנו מטביעים אותם וימותו, שנא' כל הבן הילוד היאורה תשליכהו, (שמות א כב). אמר לו הקב"ה תדע לך שיש לי כח במידה זו לדון אותך. כמו שכתוב וניער פרעה וחילו בים סוף, (תהלים קלו טו). וכשבא סיסרא על ישראל לא שפטו אלא באש ובמים, שנא' מן (השמים) [שמים] נלחמו הכוכבים וגו' (שופטים ה כ), וכתי' נחל קישון גרפם (שם שם כא). וכן סנחריב כשבא על ירושלים לא שפטו הקב"ה אלא במבול של אש, שנא' (ויבא) [ויצא] מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה (ושמונים) [שמונים] וחמשה אלף. (מ"ב יט לה) ואף כל הדורות אם אדם יחטא ידין אותו מעין חטאו, אם דינו בסקילה נופל מן הגג, או מן החומה, או מן האילן, או מן הבהמה, או נופל עליו מפולת. ואם דינו בשריפה נופל באש, או נופלין עליו מים רותחין. ואם דינו בהריגה יקדים לו הקב"ה מי שיהרוג אותו, או יפול עליו סכין, או סייף, או יפול הוא עליו. ואם דינו בחנק יפול בים או בנהר, או בבור, לכך אמר שלמה כי לכל חפץ יש עת ומשפט (קהלת ח ו), מי גרם לכל אלו, כי רעת האדם רבה עליו (שם שם).
[א] וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ (בראשית ו ה). זש"ה כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו (קהלת ח ו). לפי שהרשעים מכעיסים את הקב"ה, ואומרים נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, אנו עושין כל מה שאנו מבקשים. ומניין שנשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ (ישעי' נד ט), וכביכול רואה את הרשעים שמכעיסים אותו, והוא תוהה שנשבע, ואומר מה עשיתי שנשבעתי שאיני מביא מבול לעולם. וכן ישעיה אומר ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל (ישעי' נט טו), וירא ה' (שם שם), כי אין צדיק בעולם שמתפלל לפניו לפייס ממנו להם. וירע בעיניו כי אין משפט, (שם שם), לעשות למעשיהם דין. אמר להם הקב"ה לרשעים כן אתם אומרים שנשבעתי שאיני מביא מבול לעולם עוד, חייכם נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים (משלי יט כט), מהלומות מהולמות, אם נשבעתי שאיני מביא מבול של מים, אני מביא מבול של אש וגפרית ואבנים, שנאמר וה' המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש, (בראשית יט כד). וכשבאו האמוריים על יהושע הביא עליהם מבול של אבנים, שנא' הם במורד בית חורון וה' המטיר עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו (יהושע י יא). ואף פרעה הרשע נתיעץ עם יועציו ואמר לא מצינו דבר שנשבע הקב"ה בו אלא מבול של מים, ובה אנו מטביעים אותם וימותו, שנא' כל הבן הילוד היאורה תשליכהו, (שמות א כב). אמר לו הקב"ה תדע לך שיש לי כח במידה זו לדון אותך. כמו שכתוב וניער פרעה וחילו בים סוף, (תהלים קלו טו). וכשבא סיסרא על ישראל לא שפטו אלא באש ובמים, שנא' מן (השמים) [שמים] נלחמו הכוכבים וגו' (שופטים ה כ), וכתי' נחל קישון גרפם (שם שם כא). וכן סנחריב כשבא על ירושלים לא שפטו הקב"ה אלא במבול של אש, שנא' (ויבא) [ויצא] מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה (ושמונים) [שמונים] וחמשה אלף. (מ"ב יט לה) ואף כל הדורות אם אדם יחטא ידין אותו מעין חטאו, אם דינו בסקילה נופל מן הגג, או מן החומה, או מן האילן, או מן הבהמה, או נופל עליו מפולת. ואם דינו בשריפה נופל באש, או נופלין עליו מים רותחין. ואם דינו בהריגה יקדים לו הקב"ה מי שיהרוג אותו, או יפול עליו סכין, או סייף, או יפול הוא עליו. ואם דינו בחנק יפול בים או בנהר, או בבור, לכך אמר שלמה כי לכל חפץ יש עת ומשפט (קהלת ח ו), מי גרם לכל אלו, כי רעת האדם רבה עליו (שם שם).
אוצר מדרשים
ט״ז) ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה, כיון שהתפלל משה לא ירדו עוד אבני ברד, ואותן האבנים שכבר ירדו לא הגיעו לארץ אלא היו תלויין ועומדין באויר שנאמר לא נתך ארצה, מלמד שהיו עומדין באויר, ואימתי ירדו? בימי יהושע שנאמר ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית חורן וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו (יהושע י׳ י״א), נמצאו תלויין באויר ארבעים ואחת שנה. והקולות היו עומדין באויר, אימתי יצאו בימי יהורם שנאמר וה׳ השמיע את מחנה ארם קול רכב וקול סוס (מ״ב ז׳ ו׳), נמצאו תלויין באויר קרוב לחמש מאות שנה. וכולן גנוזים ועומדים לימי גוג ומגוג שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל ל״ח:כ״ב), ואומר קול שאון מעיר קול מהיכל ה׳ קול ה׳ משלם גמול לאויביו (ישעיה ס״ו ו׳). (עי׳ תנחומא וב״ר סוף פרשת וארא וברכות נ״ד:).
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף כה) (יהושע י יג) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר אמר ר׳ חייא בר אבא א״ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים וגו' והיכא רמיזא (בראשית מח יט) וזרעו יהיה מלא הגוים אימתי יהיה מלא גוים בשעה שעמד לו חמה ליהושע. (יהושע י יג) ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים וכמה אריב״ל עשרים וד׳ שעי אזל שית וקם שית אזל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים. ר׳ אלעזר אומר ל״ו אזל שית וקם תרי עשר אזל שית וקם י״ב עמידתו כיום תמים ר׳ שמואל בר נחמני אמר מ״ח אזל שית וקם תרתי סרי אזל שית וקם עשרים וארבע שנאמר ולא אץ לבא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים הוה. תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו למשה מיתיבי (יהושע י יד) ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו אבע״א שעות הוא דלא נפישין כולי האי ואבע״א אבני ברד לא הואי דכתיב (שם י יא) ויהי בנוסם מפני ישראל וגו׳ וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו'. (ש״ב א יח) ויאמר ללמד את בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים היכא רמיזא (בראשית מט א) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך אי זו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת ר״א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב (דברים ו יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה׳ היכא רמיזא (שם לג) ידיו רב לו אי זו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת. רבי שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרי ספר הישר דכתיב ביה (שופטים יז ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה היכא רמיזא (שם ג ב) למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה אי זו היא מלחמה שצריכה למוד הוי אומר זו קשת ומנ״ל דביהודה כתיב דכתיב מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר ה׳ יהודה יעלה: