וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה תניא כמ״ד שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבם דתניא (דברים לד ה) וימת שם משה עבד ה׳ אפשר משה מת וכתב וימת אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי רבי יהודה ואמרי לה רבי נחמיה א״ל ר״ש אפשר ס״ת חסר אות אחת וכתיב (שם לא כו) לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב״ה אומר ומשה אומר וכותב מכאן ואילך הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן (ירמיה לו יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. כמאן אזלא הא דא״ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן נימא רבי יהודה היא ודלא כר׳ שמעון אפילו תימא רבי שמעון הואיל ואישתני אישתני. יהושע כתב ספרו והכתיב (יהושע כד כט) וימת יהושע וגו׳ דאסקיה אלעזר והכתיב (שם) ואלעזר בן אהרן מת דאסקיה פנחס:
סדר עולם רבה
יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמנה שנה, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון וגו', ויקברו אותו וגו' (יהושע כ״ד:כ״ט), בו בפרק מת אלעזר, שנאמר ואלעזר בן אהרן מת וגו' (שם כד לג), ויעבד ישראל את ה' וגו' אשר האריכו ימים (שם כד לא), ימים האריכו ולא שנים, ואחריו עתניאל בן קנז ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד של כושן רשעתים שמנה שנים, בימי כושן רשעתים, היה פסלו של מיכה, שנאמר ויקימו להם בני דן את הפסל וגו' (שופטים יח ל), ובימיו היתה פילגש בגבעה, ויקם וילך ויבא עד נכח וגו', ויאמר אליו אדניו וגו' (שם יט), ואחריו אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה, בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו' (רות א׳:א׳), ואומר אל בנתי וגו' (שם א יג), ואומר בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם (שופטים ב טו). נחשון בן עמינדב מת בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים. שלמון היה מבאי הארץ, ומת אחר יהושע, וגם כל הדור ההוא, ואלימלך אחיו של שלמון היה, אחריו דבורה וברק בן אבינעם ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד ליבין וסיסרא כ' שנים, ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' (וימכרם) [ויתנם] ה' ביד מדין שבע שנים (שם ו א), וארבעים שנה של גדעון ושבע שני מדין לא עלו מתוכן, וישר אבימלך על ישראל וגו' (שם ט כב), ויקם אחרי אבימלך וגו', וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה (שם י), אחריו יאיר הגלעדי שתים ועשרים שנה, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, ויסיפו בני ישראל וגו', ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון, וירעצו וירצצו את [בני] ישראל וגו' שמנה עשרה שנה (שם), עד השנה השנית ליפתח, ובשנה השנית ליפתח אמר למלך בני עמון, בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים וגו' שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא (שם יא כו), עשה יפתח ו' שנים, אבצן מבית לחם ז' שנים, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, (ויעשו) [ויסיפו] בני ישראל [לעשות] הרע בעיני ה' (וימכרם) [ויתנם ה'] ביד פלשתים ארבעים שנה (שם יג א), עשרים שנה בימי יפתח, ועשרים בימי שמשון:
מדרש לקח טוב
פס'. ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות. אמר לפניו רבש״ע בלשון שקילסתיך בו בלשון אתה אומר לי הן קרבו ימיך. שכחתי שמך (שם) הן לה' אלהיך השמים. ואתה אומר לי הן קרבו ימיך. אמר הקב״ה למשה אתה אמרת להם לישראל הן לה' אלהיך על שאני יחיד בעולמי כך אתה יחיד לי בעולמי. שכן בלשון יון קורין לחד הינ״א. רבי אלעזר הקפר אומר ה״ן שכל האותיות יש להן זוגות חוץ מן ה״א ונו״ן. כיצד א״ט עשרה ב״ח עשרה ג״ז עשרה ד״ו עשרה ה״א אין לה זוג. י״צ הרי מאה כ״פ הרי מאה ל״ע הרי מאה מ״ם הרי מאה נ' אין לה זוג. זה הוא שכתוב (הנ״ך שוכב עם אבותיך). קרבו. ביעקב כתיב ויקרבו ימי ישראל למות על כי לא השיגו ימי חיי אבותיו אברהם. ויצחק. אברהם חיה קע״ה ויצחק ק״פ יעקב קמ״ז. במשה כתיב הן קרבו ימיך לפי שנאמר (שמות ו׳:י״ח) ושני חיי עמרם שלש ושלשים ומאת שנה ולוי שבע ושלשים ומאת שנה. וקהת חיה קל״ז @?![א]@??. ולפי שלא השיג חיי אבותיו כתיב בו קריבה. וכן בדוד כתיב (מלכים א ב׳:א׳) ויקרבו ימי דוד למות שלא הגיע לימי ישי שנא' (שמואל א י״ז:י״ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. היה בן שלשים שנה במלכו וארבעים שנה מלך בירושלים הרי ע'. קרא את יהושע שלא יאמרו ישראל בחיי רבו לא היה מדבר ועכשו הוא מדבר. וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל. נאמר כאן וילך משה ונאמר להלן וילך משה מה כאן הלך אל אהל מועד. אף להלן הלך אל אהל מועד. נתקבצו ישראל אצל משה רבינו בחדש החמישי ואמרו לו אהרן אחיך היכן הוא אמר להם הקב״ה גנזו לחיי עולם הבא ולא היו מאמינים לו. מה עשה הקב״ה הביא מטתו של אהרן תלויה בשמי שמים ומלאכי השרת אומרים (מלאכי ב׳:ו׳) תורת אמת היתה בפיהו וגו' לכך נאמר (דברים י׳:ו׳) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. שם נתבקשה מיתתו של אהרן, וכן אתה מוצא בשמואל דכתיב (ש״א כה) ושמואל מת וגו'.וכתיב (שם כה) וימת שמואל (ופלשתים נאספו) וגו'. נתבקש שמואל והנה מת. וכן אתה מוצא ביהושע כתיב בו שני פעמים. (שופטים ב׳:ח׳) וימת יהושע [בן נון] עבד ה' בן מאה ועשר שנים. וכתיב (יהושע כ״ד:כ״ט-ל׳) וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה לפי שנאמר (שם) ויקברו אותו בגבול נחלתו עד מצפון להר געש מלמד שגעש עליהם ההר לבלעם. מה כתיב בתריה בספר שופטים, (שופטים ב׳:י׳-י״א) ויעשו בני ישראל את הרע מלמד שנתבקש יהושע ולא נמצא: