וַיַּ֨עַן יְהוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמּ֗וֹ הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֤חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹת֑וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם ע֛וֹד חֶרְפָּ֖ה בַּגּוֹיִֽם׃
בראשית רבה
ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים - מה עדשה זו, עשויה כגלגל, כך העולם עשוי כגלגל. מה עדשה זו, אין לה פה, כך אָבֵל אסור לו לדבר. מה עדשה זו, יש בה אֵבֶל ויש בה שמחה, כך אבל שמת אבינו אברהם. שמחה, שנטל יעקב את הבכורה. ויאכל וישת, הכניס עמו כת של פריצים. אמרין: ניכול דידיה וניחוך עליו, ורוח הקודש אומרת (ישעיה כא): ערוך השולחן סדר פתורא, צפה הצפית סדר מנרתא. אמר רבי אבא בר כהנא: אית אתרא דקרין למנרתא צפיתא. קומו השרים, זה מיכאל וגבריאל. משחו מגן, כתבו, שהבכורה ליעקב! תני, בר קפרא: ולפי שהיו כמשחקים, הסכים הקדוש ברוך הוא ושחק עמהם, וקיים הבכורה ליעקב. מנין? דכתיב (שמות ד): כה אמר ה' בני בכורי ישראל. ויקם וילך רבי לוי אמר: מעולמו יצא. ויבז עשו את הבכורה ומה בזה עמה? אמר רבי לוי: תחיית המתים בזה עמה, הה"ד (משלי יח): בבוא רשע, בא גם בוז. בבוא רשע, זה עשו, שנאמר (מלאכי א): וקראו להם גבול רשעה. בא גם בוז, שבא בזיונו עמו. ועם קלון חרפה, שנתלוה לו קלונו של רעב, ואין חרפה אלא רעב, היך מה דאת אמר: (יחזקאל לו): אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים(עי' יואל ב' יט) ויהי רעב בארץ וגו'.