ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
מדרש שכל טוב
אל אחד ההרים אשר אומר אליך. רב הונא בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הקב"ה מתהא דבריו בעיני צדיקים כדי לחבב דבריו לפניהם, ואח"כ מגלה להם טעמו של דבר, שנאמ' אל הארץ אשר אראך (בראשית יב א). את הקריאה אשר (אני) [אנכי] דובר אליך (יונה ג ב). קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך (יחזקאל ג כב):
בראשית רבה
אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב "לֶךְ לְךָ" ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השנייה אם הראשונה ממה דכתיב (בראשית כב, ב ): "אל ארץ המוריה" הוי השנייה חביבה מן הראשונה. אמר רבי יוחנן "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" מארפכי שלך "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" זו שכונתך "וּמִבֵּית אָבִיךָ" זו בית אביך "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ולמה לא גלה לו כדי לחבבה בעיניו וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה הוא דעתיה דרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן (שם) א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אמר לו "אשר אהבת" א"ל ואית תחומין במעיא א"ל "את יצחק" ולמה לא גלה לו כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור דאמר רב הונא משם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי משהה הקדוש ברוך הוא ומתלא עיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר כך "אל הארץ אשר אראך" "על אחד ההרים אשר אומר אליך" (יונה ג, ב ): "וקרא אליה את הקריאה אשר אני דובר אליך" (יחזקאל ג, כב ): "קום צא אל הבקעה ושם אדבר אֹתְךָ":
בראשית רבה
ויאמר קח נא את בנך וגו' - אמר לו: בבקשה ממך, קח נא את בנך! אמר לו: תרין בנין אית לי, אי זה בן? אמר לו: את יחידך! אמר ל: זה יחיד לאמו, וזה יחיד לאמו! אמר לו: אשר אהבת! אמר לו: אית תחומין במעיא?! אמר לו: את יצחק! ולמה לא גלה לו מיד? כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור. היא דעתיה דר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן: לך לך, זו אפרכיה שלך. וממולדתך, זו שכונתך. מבית אביך, זו בית אביך. אל הארץ אשר אראך. ולמה לא גלה לו מיד? כדי לחבבה בעיניו, וליתן לו שכר על כל דבור ודבור, ועל כל פסיעה ופסיעה. אמר רבי לוי בר חייתא: שני פעמים כתיב: לך לך, ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה? מן מה דכתיב: ולך לך אל ארץ המוריה, הוי שניה חביבה מן הראשונה. ולך לך אל ארץ המוריה רבי חייא רבה ורבי ינאי, חד אמר: למקום שהוראה יצאה לעולם. ואוחרנא אמר: למקום שיראה יצאה לעולם. דכוותה דביר ר' חייא ורבי ינאי, חד אמר: ממקום שהדיברות יוצאות לעולם. וחד אמר: ממקום שהדיבור יוצא לעולם. דכוותה ארון ר' חייא ור' ינאי: חד אמר: למקום שהאורה יוצאה לעולם. וחד אמר: מקום שיראה יוצא לעולם. אמר ריב"ל: שמשם הקב"ה מורה לאומות העולם, ומורידם לגיהינום. ר"ש בן יוחאי אמר: למקום שהוא ראוי, כנגד בה"מ למעלה. רבי יודן אמר: למקום שיהא מראה לך. ר' פנחס אמר: לאתר מרוותא דעלמא. רבנן אמרי: למקום שהקטורת קריבין, היך מה דאת אמר: אלך לי אל הר המור, ואל גבעת הלבונה. והעלהו שם לעולה ר' יודן בר סימון אמר: אמר לפניו: רבון העולמים! יש קרבן בלא כהן?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: כבר מניתיך שתהא כהן, הה"ד (תהלים קי): אתה כהן לעולם. על אחד ההרים אשר אומר אליך אמר רבי הונא משום ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: הקב"ה מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים, ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר. אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים וגו' דכוותה (יונה ג): וקרא אליה את הקריאה אשר וגו.' דכוותה (יחזקאל ג) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אתך: