יונה ג:ה מדרש: שמות רבה

ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי - הה"ד (ירמיה יח): רגע אדבר על גוי ועל ממלכה ונחמתי על הרעה. מהו רגע אדבר? כהרף עין, אני גוזר על האדם שימות, והוא עושה תשובה ואני מתנחם עליו, שנאמר (שם): ושב הגוי ההוא מרעתו. ומי הם? אלו אנשי נינוה. מה כתיב בהם (יונה א): קום לך אל נינוה העיר הגדולה. למה? כי עלתה רעתם לפני. ואומר (שם): ויחל יונה לבא בעיר מהלך יום אחד. מה כתיב שם (שם ג): ויאמינו אנשי נינוה באלהים וילבשו שקים האדם והבהמה. אמרו לפניו: רבון העולם! הבהמה אינה יודעת כלום, ואתה מזכה אותה, אף אנו חשוב אותנו כבהמה, שנאמר (שם): האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה. מיד, וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה. ורבנן אמרי: רגע אדבר על גוי, אלו ישראל, שנאמר (ש"ב ז): ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ועל ממלכה, אלו ישראל, שנקראו ממלכה, שנאמר (שמות יט): ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. (ירמיה א): לנתוש ולנתוץ ולהאביד, לפי שעשו אותו מעשה וביקש להשמידם, שנאמר (דברים ט): הרף ממני ואשמידם. וכיון שעמד משה וביקש עליהם רחמים, מיד, וינחם ה'. אמר לפניו: רבש"ע! נתמלאת עליהם רחמים, הנהיגם אתה שיעלו לארץ, ולא ע"י שליח, הה"ד: ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי: