יחזקאל א:ג מדרש: ויקרא רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ותנא דבי אליהו רבה

דָּבָר אַחֵר, אָדָם, זֶה לְשׁוֹן חִבָּה וּלְשׁוֹן אַחֲוָה וּלְשׁוֹן רֵעוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל בֶּן אָדָם, בֶּן אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, בֶּן צַדִּיקִים, בֶּן גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, בֶּן שֶׁמְבַזִּין אֶת עַצְמָן עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו. דָּבָר אַחֵר, בֶּן אָדָם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, עָמַד וּדְחָפָן מִבֵּיתוֹ וְהוֹצִיאָן לַחוּץ, לְאַחַר מִכָּאן שָׁלַח וְהֵבִיא בֵּן אֶחָד מֵאֶצְלָהּ אָמַר לוֹ בֶּן פְּלוֹנִי בּוֹא וְאַרְאֲךָ בֵּיתִי וּבֵית שְׁכוּנָתִי שֶׁיֵּשׁ לִי חוּץ מֵאִמְּךָ, כְּלוּם פִּחֵת כְּבוֹדִי וּשְׁכוּנָתִי אַף עַל פִּי שֶׁאִמְּךָ עוֹמֶדֶת מִבַּחוּץ, כָּךְ נִדְמֶה לִיחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, א): וַיְהִי בִּשְׁלשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, (יחזקאל א, ג): הָיֹה הָיָה דְּבַר ה', זוֹ שִׁיטָה רִאשׁוֹנָה, וּבַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר (יחזקאל א, ד): וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, מֵאַחַר שֶׁהֶרְאָהוּ כָּל הַמֶּרְכָּבָה אָמַר לוֹ בֶּן אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדִי שֶׁהִגְבַּהְתִּי אֶתְכֶם לְמַעְלָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּלוּם פִּחֵת כְּבוֹדִי וּבֵית שְׁכִינָתִי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג, יא): וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרוֹת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו, שֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין לִי מִי שֶׁעוֹבֵד אוֹתִי, כְּבָר יֵשׁ לִי לְפָנַי אַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמְקַדְּשִׁים שְׁמִי הַגָּדוֹל בְּכָל יוֹם תָּמִיד מִיצִיאַת הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ וְאוֹמְרִים קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, מִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד יְצִיאָתָהּ וְאוֹמְרִים (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁבָּאָרֶץ, מִפְּנֵי מָה אַתֶּם עוֹשִׂים דְּבָרִים הַמְכֹעָרִים, דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִן מַכְעִיסִין אֶתְכֶם בַּיִּסּוּרִים הַבָּאִים עֲלֵיכֶם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עֲלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, יד): וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל וגו'.

(דף כה) כי נח נפשיה דרב הונא סבור לאותובי ספר תורה אפורייה אמר לה רב חסדא מלתא דבחייה לא סבירא ליה השתא ליקום ליעביד ליה. דאמר רב תחליפא אנא חזיתיה לרב הונא דבעי למיתיב אפורייה והוה מנח ספר תורה עליה וכף כדא אארעא ואותיב ספר תורה עילויה, אלפא קסבר אסור לישב על גבי מטה שספר תורה מונח עליה. לא הוה נפיק פוריא מברא סבור לשלשול דרך גגין אמר להו רב חסדא הכי גמירנא מיניה חכם שמת כבודו דרך פתחים סבור לאשנויי מפוריא לפוריא אמר להו רב חסדא הכי גמירנא מיניה חכם כבודו במטה ראשונה שנאמר (ש״ב ו ג) וירכיבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וגומר פרוס בבא ואפקוה פתח עליה רבי אבא ואמר ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה לו. מתיב רב נחמן בר רב חסדא ואמרי לה רב חנן בר רב חסדא (יחזקאל א ג) היה היה דבר ה׳ אל יחזקאל וגו׳. טפח ליה אבוה בסנדליה אמר ליה לא אמינא לכו לא תטרוד עלמא במילי מאי היה שהיה כבר. כי אסקוה להתם אמרי לרבי אמי ולרבי אסי רב הונא אתי אמרי כי הוינן התם לא הוה לן לדלויי רישין מיניה השתא אתינן להכי אתי ליה בתרן אמרי להו ארונו בא רבי אמי ורבי אסי נפקו רבי אילא ורבי חנינא לא נפקו [כו׳] אמרי היכי נינחיה ניעייליה למערתא דרבי חייא רב הונא ריבץ תורה בישראל ורבי חייא ריבץ תורה בישראל מאן מעייל ליה אמר להו רב חגא אנא מעיילנא ליה דאוקימתיה לתלמודיה כי הואי בר תמני סרי שנין ולא חזאי קריא ומשמע ליה קמיה וידענא בעובדיה דיומא חד איתהפיכא ליה רצועה דתפילי ויתיב עליה מ׳ תעניתא עייליה והוה גני יהודה מימיניה דאבוה וחזקיה משמאליה אמר ליה יהודה לחזקיה קום מדוכתך דלאו אורח ארעא דקאי רב הונא אבראי כי קם קם בהדיה עמודא דנורא חזייה רב חגא איבעית זקפיה לארונא ונפיק ואתא והאי דלא איענש משום דזקיף ארונא דרב הונא:

יד כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא, סָבוּר (רבנן) לְאוֹתוּבִי סֵפֶר תּוֹרָה אַפּוּרְיֵהּ, אָמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: מִלְּתָא, דִּבְחַיָּיו לָא סְבִירָא לֵיהּ, הַשְׁתָּא לֵיקוּם לַיעֲבֵיד לֵיהּ? דְּאָמַר (רבי חלבו) [רַב תַּחְלִיפָא]: אֲנָא חֲזִיתֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּבָעִי לְמֵיתַב אַפּוּרְיָא, וַהֲוָה (יתיב) [מַנַּח] סֵפֶר תּוֹרָה עִילוּיֵהּ, וְכַף (כרא) [כַּדָּא] אַאַרְעָא, וְאוֹתִיב עִילוּיֵהּ סֵפֶר תּוֹרָה, אַלְמָא קָסָבַר: אָסוּר לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה [מֻנָּח] עָלֶיהָ. לָא הֲוָה נָפִיק פּוּרְיָא בְּבָבָא, סָבוּר לְשִׁלְשׁוּלִי דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, אָמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: הָכִי גָּמִירְנָא מִינֵיהּ: חָכָם, (שמת) כְּבוֹדוֹ דֶּרֶךְ פְּתָחִים. סָבוּר לְאַשְׁנוּיֵי מִפּוּרְיָא לְפוּרְיָא, אָמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: הָכִי גָּמִירְנָא מִינֵיהּ: חָכָם, כְּבוֹדוֹ בְּמִטָּה רִאשׁוֹנָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִנַּיִן לְחָכָם, שֶׁכְּבוֹדוֹ בְּמִטָּה רִאשׁוֹנָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב ו׳:ג׳) "וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה" וְגוֹ'. פָּרוּס בָּבָא וְאַפְּקוּהָ. פָּתַח עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא וְאָמַר: רָאוּי הָיָה רַבֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, אֶלָּא שֶׁבָּבֶל גָּרְמָה לוֹ. מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר (רב) חִסְדָּא, וְאַמְרֵי לֵיהּ, רַב חָנָן בַּר (רב) חִסְדָּא: (יחזקאל א) "הָיֹה הָיָה דְּבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל" וְגוֹ'. טָפַח לֵיהּ אֲבוּהָָ בְּסַנְדְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: לָא אֲמִינָא (לכו) [לָךְ]: לָא תִּטְרוֹד עָלְמָא בְּמִילֵי, מַאי "הָיָה"? שֶׁהָיָה כְּבָר. כִּי אַסְּקוּהָ לְהָתָם, אָמְרוּ לְרַבִּי אַמִי וּלְרַבִּי אַסִי: רַב הוּנָא אָתֵי. אָמְרוּ: כִּי הֲוֵינָן הָתָם, לָא הֲוָה לָן לִדְלוּיֵי רֵישִׁין מִינֵיהּ, הַשְׁתָּא אֲתֵינָן לְהָכָא, אָתֵי לֵיהּ בַּתְרִין? אָמְרוּ לְהוּ: אֲרוֹנוֹ בָּא! רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי נַפְקֵי, רַב אִילָא וְרַבִּי חֲנִינָא לָא נַפְקֵי [וְכוּ']. אָמְרוּ: הֵיכָא נִינְחֵיהּ? (נִיעַיְּילֵיהּ לִמְעַרְתָּא דְּרַבִּי חִיָּא) רַב הוּנָא רִבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי חִיָּא רִבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאן מְעַיֵּיל לֵיהּ? אָמַר לְהוּ רַב חַגָּא: אֲנָא מְעַיִּילְנָא לֵיהּ, דְּאוּקְמוּתֵיהּ לְתַלְמוּדָאִי כִּי הֲוָאִי בַּר תַּמְנֵי סְרֵי שְׁנִין, וְלָא חֲזָאִי קִרְיָא, וּמְשַׁמַּע לֵיהּ קַמֵּיהּ, וְיָדַעְנָא בְּעוּבְדֵיהּ, דְּיוֹמָא חַד אִתְהֲפִיכָא לֵיהּ רְצוּעָה דִּתְפִילֵּי וְיָתִיב עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין תַּעֲנִיתָא. עַיְּילֵיהּ, וַהֲוָה גָּנִי יְהוּדָה מִימִינֵיהּ דַּאֲבוּהָָ, וְחִזְקִיָּה, מִשְּׂמָאלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יְהוּדָה לְחִזְקִיָּה: קוּם מִדּוּכְתָּךְ, דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא, דְּקָאִי רַב הוּנָא. (אבראי) כִּי קָם, קָם בַּהֲדֵיהּ עַמּוּדָא דְּנוּרָא. חַזְיֵיהּ רַב חַגָּא, אִיבְעִית, זַקְפֵיהּ לַאֲרוֹנָא, נָפִיק וְאָתָא. וְהַאי דְּלָא אִיעַנַשׁ, מִשּׁוּם דְּזָקַף אֲרוֹנֵיהּ דְּרַב הוּנָא.