כְּמַרְאֵ֣ה הַקֶּ֡שֶׁת אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶ֨ה בֶעָנָ֜ן בְּי֣וֹם הַגֶּ֗שֶׁם כֵּ֣ן מַרְאֵ֤ה הַנֹּ֙גַהּ֙ סָבִ֔יב ה֕וּא מַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כְּבוֹד־יְהוָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ וָאֶפֹּ֣ל עַל־פָּנַ֔י וָאֶשְׁמַ֖ע ק֥וֹל מְדַבֵּֽר׃ (ס)
עין יעקב
פִּסְקָא. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבַּע דְּבָרִים וְכוּ'. בִּשְׁלָמָא: מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, וּמַה לְּאָחוֹר, לְחַיֵּי. אֶלָּא (מה) לְפָנִים, מַה דַּהֲוָה הֲוָה?! רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: לְכוּ וּבְנוּ לִי פַּלְטֵרִין גְּדוֹלִים עַל אַשְׁפָּה. הָלְכוּ וּבָנוּ לוֹ, וְאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיַּזְכִּירוּ לוֹ שֵׁם אַשְׁפָּה: [פִּסְקָא]. כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ וְכוּ'. מַאי הִיא? רַבִּי אַבָּא אָמַר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת, דִּכְתִיב: (יחזקאל א׳:כ״ח) "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן" וְגוֹ'. רַב יוֹסֵף אָמַר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. (דְּאָמַר מַר: כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה עָלָיו בְּגָלוּי. רָבָא אָמַר: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת, צָרִיךְ שֶׁיִּפֹּל עַל פָּנָיו, דִּכְתִיב: (שם) "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה', וָאֶרְאֶה, וָאֶפֹּל עַל פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר". לַיְטֵי עֲלָהּ בְּמַעֲרָבָא, מִשּׁוּם דְּמִיחְזִי כְּמִינוּת, אֶלָּא לֵימָא: "בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית". הָרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. מַאי מְבָרֵךְ? "בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית, וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ, וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ". דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (שיר השירים ו׳:י״א) "אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל", לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לֶאֱגוֹז? לוֹמַר לְךָ: מָה אֱגוֹז, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֻכְלָךְ בְּטִיט וּבְצוֹאָה, אֵין מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף תַּלְמִיד חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁסָּרַח, אֵין תּוֹרָתוֹ נִמְאֶסֶת).
עין יעקב
אָמַר רַב יִצְחָק: כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״ו:א׳) "כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" וְגוֹ'. אֵינִי! וְהָא (תניא) [אָמַר] רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: (אומר) אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, (בכל יום) יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים, וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, הָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ. (תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, וְלֹא יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל כ׳:ל״ט) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה': אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי, וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְכוּ'). דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתֻרְגְּמַנֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עֵינָיו כֵּהוֹת; בַּקֶּשֶׁת, וּבַנָּשִׂיא, וּבַכֹּהֲנִים. 'בַּקֶּשֶׁת', דִּכְתִיב: (שם א) "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן וְגוֹ'. [הוּא מַרְאֶה"]. 'בַּנָּשִׂיא', דִּכְתִיב: (במדבר כ״ז:כ׳) "וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו". 'בַּכֹּהֲנִים', בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִין לַדּוּכָן וּמְבָרְכִין אֶת הָעָם בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. דָּרַשׁ רַב יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתֻרְגְּמַנֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (מיכה ז׳:ה׳) "אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף". אִם יֹאמַר לְךָ יֵצֶר־הָרַע: חַטֵּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לְךָ, אַל תַּאֲמֵן בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ". וְאֵין 'רַע' אֶלָּא יֵצֶר הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ח׳:כ״א) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". "אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף", אֵין 'אַלּוּף' אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:ד׳) "אַלּוּף נְעוּרַי אָתָּה". שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: מִי מֵעִיד בִּי? אַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ (ורהיטי ביתו) שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (חבקוק ב׳:י״א) "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה". (תניא, רבי שילא) [רַבִּי זְרִיקָא] אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְּלַוִּין (לו) [אוֹתוֹ] מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים צ״א:י״א) "כִּי מַלְאֲכָיו יְצַוֶּה לָךְ" (רבי זריקא אומר) [וַחֲכָמִים אוֹמְרִים]: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ז׳:ה׳) "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ". אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁשָּׁרוּי בְּחֵיקוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ נְשָׁמָה. (וחכמים אומרים) [וְיֵשׁ אוֹמְרִים]: אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ג:י״ב) "וְאַתֶּם עֵדַי! נְאֻם ה', וַאֲנִי אֵל":
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
פיסקא כל שלא חס על כבוד קונו וכו׳ מאי היא רבי אבא אמר זה המסתכל בקשת דכתיב (יחזקאל א כח) כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגומר. רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר כדרב יצחק, אמר רב יצחק כל העובר עבירה בסתר כאלו דוחק רגלי השכינה שנאמר (ישעיה סו א) כה אמר ה׳ השמים כסאי וגומר איני והא תניא רבי אלעאי הזקן אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו בכל יום ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא לא קשיא הא דמצי כייף ליצריה הא דלא מצי כייף ליצריה: