מדרש על יחזקאל ב:א

[וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה, בְּיָחִיד], תָּנִי רַבִּי חִיָּא: אֲבָל מוֹסְרִין לוֹ רָאשֵׁי פְּרָקִים. (ואמר רבי חייא) [אָמַר רַבִּי זֵירָא]: אֵין מוֹסְרִין רָאשֵׁי פְּרָקִים, אֶלָּא לְאַב בֵּית־דִּין, וּלְמִי שֶׁלִּבּוֹ דּוֹאֵג בְּקִרְבּוֹ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: וְהוּא שֶׁלִּבּוֹ דּוֹאֵג בְּקִרְבּוֹ. אָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין מוֹסְרִין סִתְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: (ישעיהו ג׳:ג׳) "שַׂר חֲמִשִּׁים, וּנְשׂוּא פָנִים, וְיוֹעֵץ, וַחֲכַם חֲרָשִׁים, וּנְבוֹן לָחַשׁ". וְאָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין מוֹסְרִין דִּבְרֵי תּוֹרָה לְגוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים], שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קמ״ז:י״ט-כ׳) "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם". אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר: תָּא אַגְּמְרָךְ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לֵיהּ: אַכַּתִּי לָא קַשָׁאִי. כִּדְקָשׁ, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ רַב אַסִי: תָּא אַגְּמְרָךְ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לֵיהּ: אִי זַכָּאִי, גְּמִירְנָא מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ. רַב יוֹסֵף הֲוָה גָּמִיר מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְסָבֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא הֲווּ תָּנוּ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. אָמְרוּ לֵיהּ: לִיגְמְרָן [מַר] מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לְהוּ: אַגְמַרְתִּינָן אַתּוּן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אַגְמְרוּהָ. בָּתַר דְּגַמְּרוּהָ, אָמְרוּ: לִיגְמְרָן מַר מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לְהוּ: תַּנִינָא בְּהוּ: (שיר השירים ד׳:י״א) "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"; דְּבָרִים שֶׁהֵן מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְחָלָב, יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנְךָ. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: מֵהָכָא: (משלי כ״ז:כ״ו) "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ", (אל תקרי "כבשים" אלא "כבושים".) דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ. אָמְרוּ לֵיהּ: תַּנִינָן בְּהוּ עַד: (יחזקאל ב׳:א׳) "וַיֹאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם", אָמַר לָהֶם: הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. מֵיתִיבִי: עַד הֵיכָן 'מַעֲשֵׂה־מֶרְכָּבָה'? רַבִּי אוֹמֵר: עַד 'וָאֵרֶא'. (כעין חשמל) בַּתְרָא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: עַד 'הַחַשְׁמַל'. עַד 'וָאֵרֶא', מְגַמְּרִינָן, מִכָּאן וָאֵילָךְ, מַסְרִינָן רָאשֵׁי פְּרָקִים. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: עַד 'וָאֵרֶא', מַסְרִינָן רָאשֵׁי פְּרָקִים, מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם הוּא חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ, אִין! אִי לָא, לָא! וּמִי דָּרְשִׁינָן בְּ'חַשְׁמַל'? וְהָא הַהוּא יְנוּקָא [דַּהֲוָה] דְּדָרִישׁ בְּ'חַשְׁמַל' וְנָפַק נוּרָא (מחשמל) וַאֲכַלְתֵּיהּ? שַׁאנִי יְנוּקָא דְּלָא מָטָא זִמְנֵיהּ. (דלאו אורח ארעא דדריש.) אָמַר רַב יְהוּדָה: (אמר רב) בְּרַם, זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא, נִגְנָז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, מֶה עָשָׂה? (עלה לעליה) וְהֶעֱלוּ לוֹ (שם) שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בָּעֲלִיָה וּדְרָשָׁן.

אמר רבי אמי אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו ה׳ דברים (ישעיה ג ג) שר חמשים, ונשוא פנים, יועץ, וחכם חרשים ונבון לחש. אמר ליה רבי יוחנן לרבי אלעזר תא אגמרך מעשה מרכבה א״ל אכתי לא קשאי כדקש נח נפשיה דר׳ יוחנן א״ל ר׳ אסי תא אגמרך מעשה מרכבה א״ל אי זכאי גמירנא מרבי יוחנן רבך. רב יוסף הוה גמיר מעשה מרכבה וסבי דפומבדיתא הוו תנו מעשה בראשית אמרו ליה ליגמרן מר מעשה מרכבה אמר להו אגמרתינן אתון מעשה בראשית אגמרוה בתר דגמרוה אמרו ליגמרן מר מעשה מרכבה אמר להו תנינא בהו (שה״ש ד יא) דבש וחלב תחת לשונך דברים שהן מתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך. רבי אבהו אמר מהכא (משלי כז כו) כבשים ללבושך אל תקרי כבשים אלא כבושים דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך אמרו ליה תנינן בהו עד (יחזקאל ב א) ויאמר אלי בן אדם אמר להם הן הן מעשה מרכבה:

אמר אויב, זה היה תחלת הפרשה ולמה נכת' כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה [כיוצא בו ויהי ביום השמיני קרא משה (ויקרא ט׳:א׳) זו היתה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה] כיוצא בו בשנת מות המלך עזיהו וגו' (ישעיה ו) זה היה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו בן אדם עמוד על רגליך (יחזקאל ב) ויש אומרים בן אדם חוד חידה (שם יז) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' (ירמיה ב) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן מפני שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו גפן בוקק ישראל (הושע י) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו אני קהלת הייתי מלך בירושלם (קהלת א׳:י״ב) זה היה תחלת הספר ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה:

אמר אויב זה הוא תחלת הפרשה אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה: כיוצא בו אתה אומר (ויקרא ט' א') ויהי ביום השמיני קרא משה זה הוא תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה: כיוצא בו אתה אומר (ישעיה ו' א') בשנת מות המלך עזיהו זה הוא תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה: כיוצא בו אתה אומר (ירמיה ב' ב') הלוך וקראת באזני ירושלים זה היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה: כיוצא בו אתה אומר (יחזקאל ב' א') בן אדם עמוד על רגליך ואדבר אותך ויש אומרין (שם י"ז ב') בן אדם חוד חידה ומשול משל על אדמת ישראל זה היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה: כיוצא בו (הושע י' א') גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו זה היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה כיוצא בו אתה אומר (קהלת א' י"ב) אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים זה היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה: ד"א אמר אויב וכי מאין היו ישראל יודיעין מה פרעה מחשב עליהן במצרים רוח הקודש שרת עליהן והיו יודעין מה פרעה מחשב עליהן במצרים: מה אמר פרעה לחיילותיו אמר להם אפלו אם אינכם רודפין אחרי ישראל אלא בשביל כסף וזהב שאבדו ממנו כדאי הוא לנו: כיון ששמעו מקצת העם אמרו הא ותרא לא נרדוף אחרי ישראל עד שאמר להן הרי כולנו שווין בבזה: ד"א אמר פרעה ולא ידע מה אמר לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון (משלי ט"ז א') נרדף נשיג לא אמר כן אלא ארדוף אשיג נרדף הוא להם ונתפס הוא בידם אחלק שללם אין כתיב כן אלא אחלק שלל מתחלק הוא שלל להם: תמלאם נפשי אין כתיב כן אלא תמלאמו נפשי ממלאים הם נפשם ממנו: תורישם ידי אין כתיב כאן אלא תורישמו ידי מוריש אני עשרי וכבודי להם: ד"א אמר להם פרעה לשעבר הייתם בוזזים נכסים והייתי ממחה בידכם מפני נימוס מלכות עכשו אחלק שלל: לשעבר הייתם הורגין בהן והייתי ממחה בידכם מפני נימוס מלכות עכשו תמלאמו נפשי: לשעבר הייתם מבקשין לאנוס בניהם ובנותיהן והייתי ממחה בידכם מפני נימוס מלכות עכשו אריק חרבי תורישמו ידי: בשלש כתות באו מצרים על ישראל אחת אומרת נטול ממונם ולא נהרגם ואחת אומדת נהרגם ולא נטול ממונם: ואחת אומרת נהרגם ונטול ממונם: זו שאמרה נטול ממונם ולא נהרגם אחלק שלל: וזו שאמרה נהרגם ולא נטול ממונם תמלאמו נפשי: וזו שאמרה נהרגם ונטול ממונם אריק חרבי תורישמו ידי: חמשה דברים פרעה הרשע היה עומד ומנאץ במצרים אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי: וכנגדן היתה רוח הקודש מלעגת עליו: