יחזקאל ד:ד מדרש: מדרש תנאים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב וספרי דברים

כל קדשיו ביד' אלו גדוליהן שלישראל שהן ממשכנין נפשם על ישראל כגון שנ' ביחזקאל (יחז' ד ד - ו ע״ש) ואתה שכב על צדך הימני ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים:

א״ל ההוא מינא לר׳ אבהו אלהיכם גחכן הוא דקאמר ליה ליחזקאל (יחזקאל ד ד) שכב על צדך השמאלי וכתיב (שם) ושכבת על צדך הימני אדהכי והכי אתא ההוא תלמידא א״ל מ״ט דשביעתא א״ל השתא אמינא לכו מלתא דשויא לתרווייכו אמר הקב״ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא והם לא עשו כן אלא חטאו וגלו מנהגו של עולם מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כולן אם רחמן הוא הורג חציין אם רחמן מלא רחמים הוא מייסר את הגדולים שבהם ביסורים אף כך הקב״ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עונותיהם של ישראל:

סז אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא לְרַבִּי אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכוֹן, גַּחֲכָן הוּא, דְּקָאָמַר לֵיהּ לִיחֶזְקֵאל: (יחזקאל ד׳:ד׳) "שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי", וּכְתִיב: (שם) "וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי". (אַדְהָכִי וְהָכִי,) אָתָא הַהוּא תַּלְמִידָא. אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא דִּשְׁבִיעִיתָא? אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא אֲמִינָא לְכוּ מִלְּתָא דְּשַׁוְיָא לְתַרְוַיְהוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִי הִיא. וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא חָטְאוּ וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה, אִם אַכְזָרִי הוּא, הוֹרֵג אֶת כֻּלָּן, אִם רַחֲמָן הוּא, הוֹרֵג חֶצְיָן. אִם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מְיַסֵּר אֶת הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם בִּיסוּרִין. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַסֵּר אֶת יְחֶזְקֵאל, כְּדֵי לְמָרֵקעֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.