יחזקאל ד:יב מדרש: ויקרא רבה ומדרש שכל טוב

אָמַר רַבִּי אָבוּן וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הִיא, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר לְעוֹלָם אַל תְּהִי מִצְוַת הָעֹמֶר קַלָּה בְּעֵינֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת הָעֹמֶר זָכָה אַבְרָהָם לִירַשׁ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, עַל מְנָת (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִּשְׁמֹר, וְאֵיזֶה זֶה מִצְוַת הָעֹמֶר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְעוֹלָם אַל תְּהִי מִצְוַת הָעֹמֶר קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת הָעֹמֶר עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר בִּזְכוּת קֶמַח שְׂעוֹרִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי גִדְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ז, יג): וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים, מַהוּ צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים, רַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֶׁצָּלַל עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הַדּוֹר מִן הַצַּדִּיקִים, וּבִזְכוּת מָה נִצֹּלוּ, בִּזְכוּת לֶחֶם שְׂעוֹרִים, וְאֵיזוֹ זוֹ מִצְוַת הָעֹמֶר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ל, לב): וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בָּם, וְכִי יֵשׁ מִלְחֶמֶת תְּנוּפָה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִצְוַת הָעֹמֶר. וְרַבָּנָן אָמְרוּ הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ד, ט): וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים. רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא אָמַר רִבָּה בָּהֶן שְׂעוֹרִין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רִבָּה בָּהֶן דְּבָרִים שֶׁהֵן מְרִיצִין לִבְנֵי מֵעַיִם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר תַּמָּן אָמְרִין עֲבַדִּין מִינֵיהּ לְכַלְבָּא וְלָא טָעֲמָא. שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָא אַחַת אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לוֹ כַּמָּה נִצְטָעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק, כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לוֹ וְהֵן מְפַסְּלִין בָּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהּ כָּל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצַעַר אַף הַצַּדִּיקִים הֲווֹן עִמָּהֶם בְּצַעַר. רַבִּי לֵוִי אָמַר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי הָמָן, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כֵּיוָן שֶׁרָאָה מָרְדְּכַי אֶת הָמָן בָּא כְּנֶגְדוֹ וְהַסּוּס בְּיָדוֹ, אָמַר דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין רָשָׁע זֶה בָּא אֶלָּא לְהָרְגֵנִי, וַהֲווֹן תַּלְמִידָיו יָתְבִין תָּנְיָין קָמוֹי, אָמַר לָהֶם עִמְדוּ וּבִרְחוּ שֶׁמָּא תִּכָּווּ בְּגַחַלְתִּי. אֲמָרוּ לֵיהּ בֵּין לִקְטֹל בֵּין לְחַיֵּי אֲנַן עִמָּךְ וְלָא נִשְׁבְּקָךְ, מֶה עָשָׂה נִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתַלְמִידוֹי יָתְבִין תָּנְיָן, אָמַר לָהֶם בַּמֶּה אַתֶּם עוֹסְקִים, אָמְרוּ לוֹ בְּמִצְוַת הָעֹמֶר שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּקְדָּשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה. אֲמַר לְהוֹן הָדֵין עֻמְרָא בְּמַאי הֲוָה דִּדְהַב אוֹ דִכְסַף, אֲמָרוּ לוֹ דִּשְׂעוֹרִין. אֲמַר לְהוֹן וְכַמָּה הֲוָת טִימֵי דִידֵיהּ בַּעֲשָׂרָה קַנְטְרִין, אָמְרִין לֵיהּ סַגִּין בְּעַשְׂרָה מָנִין. אֲמַר לְהוֹן קוּמוּ דְּנִצְחוּ עֲשֶׂרֶת מִנְּכוֹן לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קַנְטַרְיָא דְכַסְפָּא. כֵּיוָן דְּשָׁמְעַת אֶסְתֵּר כֵּן אֲפַקַת כָּרוֹז בְּכָל מְדִינְתָּא וְאָמְרָה לָא יִפְתַּח בַּר נַשׁ חֲנוּת בְּגוֹ שׁוּקָא, כָּל עַמָא יִפְקוּן לְהוֹן, פְּרָטֵי דִיהוּדָאי בָּעֵי לְמִצְטַלְבָא. כֵּיוָן דַחֲסַל מִן מַצְלֵי אֲמַר הָמָן לְמָרְדְּכַי לְבוֹשׁ הָדֵין פּוֹרְפִּירָא וְהַב הָדֵין כְּלִילָא עַל רֵישָׁךְ וְסַק רְכוּב הָדֵין סוּסְיָא. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם לֵית אַתְּ יָדַע דַּאֲנָא מִן שַׂקָּא וּמִן קִטְמָא, אִית בַּר נָשׁ לָבֵישׁ פּוֹרְפִּירָא דְמַלְכָּא דְּלָא סָחֵי, מָה אַתְּ בָּעֵי לִבְזוּיֵיא לְמַלְכוּתָא. אָזַל בְּדִיל בַּלָּנָאי וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ, מַה עֲבַד אֲסַר מָטֵי וֶסְתֵּיהּ וְעָל מַזְגֵיהּ וְקַנְחֵיהּ, וְעָל אַסְחֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲסַל לָבַשׁ פּוֹרְפִּירָא. אֲמַר לוֹ הַב הָדֵין כְּלִילָא דְמַלְכָּא בְּרֵאשָׁךְ, אֲמַר לֵיהּ אִית בַּר נָשׁ יָהֵיב כְּלִילָא דְמַלְכָּא בְּרֵישֵׁיהּ וְלָא מְסַפַּר, מִפְּנֵי מָה אַתְּ בָּעֵי לִבְזוּיֵיא לְמַלְכוּתָא. אָזַל בְּגִין סַפָּרָא וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ, מָה עֲבֵיד אַפֵּיק מָאנֵי סַפּוּרְיֵהּ וִיתֵיב וּמְסַפַּר לֵיהּ, עַד דַּהֲוֵי יָתֵיב וּמְסַפַּר לֵיהּ שָׁרֵי מַתְנַח, אֲמַר לֵיהּ מַה לָּךְ, אֲמַר לֵיהּ וַוי לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא מָה אָתָא עֲלוֹי, מַאן דְּעָבֵיד קוֹמוּס בְּגָרוֹן, מַאן דְּעָבֵיד קוֹמוּס קָלָטוֹר, מַאן דְּעָבֵיד מַנִּסְטָאר פָּלָטִין, אִתְעֲבֵיד בַּלָּנָאי וְסַפָּר. אֲמַר וְלֵינָא חַכִּים לַאֲבוּהָ דְּהַהוּא גַבְרָא שְׁחִיק טְמַיָּא בִּכְפַר קְרִינוּס בַּלָּנָאי וְסַפָּר וְאִלֵּין אִינוּן מָאנַיָא סַפּוֹרַיָּה, כֵּיוָן דַּחֲסַל מִן מְסַפְּרָא לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ קוּם רְכוֹב עַל הָדֵין סוּסְיָא, אֲמַר לֵיהּ לֵית בִּי כֹּחַ דַּאֲנָא גְבַר סָב, אֲמַר וְלֵית אֲנָא גְבַר סַב, אֲמַר לֵיהּ וְלָאו אַתְּ גָּרַמְתְּ לְנַפְשָׁךְ, אֲמַר לֵיהּ קוּם דַּאֲנָא מֵימִיךְ לָךְ קְדַל וּדְרוֹס עָלַי וְסוּק וּרְכוֹב הָדֵין סוּסְיָא לִמְקַיְמָא עֲלֵיכוֹן מַה דַּאֲמַר כְּתָבְכוֹן (דברים לג, כט): וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. כֵּיוָן שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס הִתְחִיל מְקַלֵס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר (תהלים ל, ב ד): אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי, ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי. תַּלְמִידָיו מָה אָמְרוּ (תהלים ל, ה ו): זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ וגו'. אוֹתוֹ רָשָׁע מַהוּ אוֹמֵר (תהלים ל, ז ח): וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְּוִי וגו' ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז. אֶסְתֵּר מָה אָמְרָה (תהלים ל, ט י): אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִיד אֲמִתֶּךָ. יִשְׂרָאֵל מָה אָמְרוּ (תהלים ל, יא יב): שְׁמַע ה' וְחָנֵנִי, הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וּבִקְרִיאַת שְׁמַע הָיָה עוֹסֵק וְלֹא הִפְסִיק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל, יג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד.

(שנא') אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ. אין עוגה אלא חררה שנא' באליהו אך עשה לי משם עוגה קטנה בראשונה (מ"א יז יג), וכתיב ועוגות שעורה תאכלנה (יחזקאל ד יב), ונס גדול נעשה בחררה ההיא, שאכלו ממנה שלשים יום, מחמשה עשר בניסן עד חמשה עשר באייר, דהוו להו ששים ואחת סעודות לשלשים יום, אחת ללילה ואחת ליום וסעודת של לילי ט"ו באייר, ויום ט"ו באייר ירד המן לישראל: