יחזקאל ה:ה מדרש: שיר השירים רבה, מדרש תנאים, מדרש לקח טוב וויקרא רבה

רַבִּי הוּנָא פָּתַר קְרָיָה בְּמַלְכֻיּוֹת, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים רוּחַ צָפוֹן יוֹצֵא וּמַטֶּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי צָפוֹן וְהַחוֹחַ עוֹקְצָהּ, אַף עַל פִּי כֵן לִבָּהּ מְכֻוָּן לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִגְבִין אַרְנוֹנִיּוֹת בּוּרְסַגְנִיּוֹת, לִבָּם מְכֻוָּן כְּלַפֵּי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה'. רַבִּי אַיְבוּ פָּתַר קְרָיָה בִּגְאֻלַּת מָחָר, מָה הַשּׁוֹשַׁנָּה הַזּוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים קָשָׁה לְבַעְלָהּ לְהִלָּקֵט, מַהוּ עוֹשֶׂה מֵבִיא אוּר וְשׂוֹרֵף חוּצָה לָהּ וְאַחַר כָּךְ לוֹקְטָהּ, כָּךְ (איכה א, יז): צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו, כְּגוֹן חַלָּמִישׁ לְנָוֶה, יְרִיחוֹ לְנוֹעֲרָן, סוּסִיתָן לִטְבֶרְיָה, קַסְטְרָא לְחֵיפָה, לוֹד לְאוֹנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ה, ה): זֹאת יְרוּשָׁלָיִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ, לְמָחָר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, מֵבִיא הָאוּר וְשׂוֹרֵף חוּצָה לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, מַה כְּתִיב תַּמָּן (דברים לב, יב): ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ.

ר' שמעון בן יוחאי אומ' כשהיא בקעה הרי היא עושה בית כור כשהיא בהר הרי היא עושה בית כור מן הצפון ובית כור מן הדרום ובית כור ממזרח ובית כור ממערב ובית כור מלמעלה ונמצא חמשה מוכפלות שנ' (יח' ה' ה' עיי״ש) כה אמר ה' זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות ובמקום אחר קורא אותה ארץ כיצד יתקיימו שני כתובים הללו שיש בה מיני ארצות הרבה בית האדמה ובית החולות בית העפר:

פרשה ציון בידיה. דומה לאבל שאין לו מנחמין והוא ממתין שעה או שתים שיבאו המנחמים כמנהגו של עולם לפרוש המצעות ולישב עליהם ולהביא לו שיאכל כיון שישהא כל כך ולא בא מנחם לו מה יעשה בעל כרחו פורש הוא בעצמו בידו וישב על הארץ לכך נאמר פירשה ציון בידיה מה טעם מפני שאין לה מנחם ולא דיי שלא באו לנחמה אלא גם צוה י"י ליעקוב סביביו צרים אלו עמון ומואב שהיו שכנים רעים לישראל דאמ' עולא בפ' חלק עמון ומואב שכיני בישי דירושלים הוו. ס"א פירשה ציון בידיה כאדם שטובע במים והוא פורש את ידיו למצא שום דבר להנצל ואינו מוצא. צוה י"י ליעקב שכיניהם היו להם קשים יותר מכלם. היתה ירושלם לנדה ביניהם. לריחוק וכן הוא אומ' (יחזקאל ה ה) זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה.