יחזקאל ז:כב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

(דף סב) רבי טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות דקא אכיל אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדי בנהרא אמר אוי לו לטרפון שזה הרגו שמע ההוא גברא שבקיא וערק א״ר אבהו משום ר׳ חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה דאמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם ק״ו ומה בלשאצר שנשתמש בכלי קדש שנעשו חול שנא׳ (יחזקאל ז כב) ובאו בה פריצים וחללוה כיון שפרצוה נעשה חול נעקר מן העולם דכתיב (דניאל ה ל) ביה בליליא קטיל בלשאצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא קיים לעולם ועד עאכ״ו. ור׳ טרפון כיון דכי אכיל הוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי צעריה ההוא גברא הוה גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון דאשכחיה לר׳ טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום דר״ט עשיר גדול היה והוה ליה לפייסו בדמים:

בכורות פרק ח - יא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם, 'סְלָעִין'. דִּנְבִיאִים, 'לִיטְרִין'. דִּכְתוּבִים, 'קַנְתִּירִין', חוּץ מִכַּסְפּוֹ שֶׁל עֶפְרוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה סְתָם, 'קַנְתִּירִין'! דִּכְתִיב: (בראשית כ״ג:ט״ז) "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר". וְאִיכָּא דּוּכְתָא דְּקָרוּ לְקַנְתִּירָא 'תִּיקְלָא'. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, מִפְּנֵי כַּסְפָּהּ וּזְהָבָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁמֻּתָּר, דִּכְתִיב: (יחזקאל ז׳:כ״ב) "וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ". וִירוּשָׁלַיִם הַוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא? אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵּי: בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז אֶת דִּינָרָא הַדְרִיאַנָא טוּרְיָאנָא שִׁיפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ".

נדרים פרק ח - מא [פִּסְקָא. עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּכַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. תָּנָא: עַד שֶׁיְּכַפְּלוּ רֹב הַמַּקְצוּעוֹת. תָּנָא: הֻקְפְּלוּרֹב הַמַּקְצוּעוֹת, מֻתָּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. רַבִּי וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אִיקְלְעוּ לְהַהוּא אַתְרָא בִּזְמַן שֶׁהֻקְפְּלוּ רֹב הַמַּקְצוּעוֹת. רַבִּי הֲוָה קָא אָכִיל, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה לָא אָכִיל. אָתָא מַרְהוֹן אָמַר לְהוּ: אַמַאי לָא אָכְלֵי רַבָּנָן? הֻקְפְּלוּ רֹב הַמַּקְצוּעוֹת הוּא! וְאַף עַל פִּי כֵן לָא אָכִיל רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה, קָסָבַר: מִשּׁוּם סַנְיוּת מִלְּתָא הוּא דְּקָאָמַר הַדֵּין גַּבְרָא. רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אִיקְלַע לְהַהוּא אַתְרָא בִּזְמַן שֶׁהֻקְפְּלוּ רֹב הַמַּקְצוּעוֹת, הֲוָה קָאָכִיל, יָהִיב לְשַׁמְעֵיהּ, לָא אָכִיל. אָמַר לֵיהּ: אֱכֹל! כָּךְ אָמַר לִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם אָבִיו: הֻקְפְּלוּ רֹב הַמַּקְצוּעוֹת, מֻתָּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעֲשֵׂר]. רַבִּי טַרְפוֹן, אַשְׁכְּחֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא בִּזְמַן שֶׁהֻקְפְּלוּ (רוֹב) הַמַּקְצוּעוֹת, דְּקָא אָכִיל, אַחְתֵּיהּ בְּשַׂקָא וְשַׁקְלֵיהּ וְאַמְטֵייהּ לְמִשְׁדֵייהּ בְּנַהֲרָא. אָמַר: "אוֹי לוֹ לְטַרְפוֹן שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ". שָׁמַע הַהוּא גַּבְרָא, שַׁבְקֵיהּ וְעָרַק. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל דָּבָר זֶה. אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם, קַל־וָחֹמֶר! וּמַה בֵּלְאשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ [כְּלֵי] חֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ז׳:כ״ב) "וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ" כֵּיוָן שֶׁפְּרָצוּם נַעֲשׂוּ חֹל, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם, דִּכְתִיב: (דניאל ה׳:ל׳) "בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר". הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא קַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְרַבִּי טַרְפוֹן, כֵּיוָן דְּכִי אָכִיל, הֻקְפְּלוּ רֹב הַמַּקְצוּעוֹת הֲוָה, אַמַאי צַעֲרֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא? [מִשּׁוּם דְּהַהוּא], הֲווּ גַּנְבֵי לֵיהּ עִנְבֵי כּוּלָהּ שַׁתָּא, וְכֵיוָן דְּאַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן, סָבַר: הַיְנוּ דְּגַנְבָן. אִי הָכִי, אַמַאי צִעֵר נַפְשֵׁיהּ? מִשּׁוּם דְּרַבִּי טַרְפוֹן עָשִׂיר גָּדוֹל הֲוָה, וַהֲוָה לֵיהּ לְפִיּוּסֵיהּ בְּדָמִים.