יחזקאל ח:טז מדרש: עין יעקב, שיר השירים רבה, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ומדרש תנאים

נ "צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו". (איכה א׳:י״ז) רַב יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּגוֹן הוּמַנְיָא לְפוּם נַהֲרָא. (יחזקאל י״א:י״ג) "וַיְהִי כְּהִנָּבְאִי, וּפְלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָה מֵת, וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶזְעַק קוֹל גָּדוֹל, וָאֹמַר: אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: לְטוֹבָה, וְחַד אָמַר: לְרָעָה. מַאן דְּאָמַר: 'לְטוֹבָה', כִּי הָא דְּאִיסְתַּנְדְּרִי דְּמֵישָׁן, חַתְנֵיהּ דִּנְבוּכַדְנֶאצַּר הֲוָה, שָׁלַח לֵיהּ: מִכּוּלֵי הַאי שִׁיבְיָא דְּאַיְתִּית לָךְ, לָא שָׁדַרְתְּ לָן דְּקָאִי לְקַמָּן? בָּעִי לִשְׁדוּרִי לֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ פְּלַטְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה: אַנָן דְּחַשְׁבִינָן, נֵיקוּם מִקַּמָּךְ הָכָא, וְעַבְדִּין נֵיזְלוּ לְהָתָם. וְאָמַר נָבִיא: מִי שֶׁעָשָׂה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל יָמוּת בַּחֲצִי יָמָיו? מַאן דְּאָמַר: 'לְרָעָה', דִּכְתִיב: (שם) "וַתָּבֵא אֹתִי אֶל שַׁעַר בֵּית ה' הַקַּדְמוֹנִי, הַפּוֹנֶה קָדִימָה, וְהִנֵּה בְּפֶתַח (שער ההיכל בין האולם ולמזבח) [הַשַּׁעַר] עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ, וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן עַזֻּר, וְאֶת פְּלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָהוּ שָׂרֵי הָעָם". וּכְתִיב: (שם ח) "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית, וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה' בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ, אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה', וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה". מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעֲרָב? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'"? מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מַפְרִיעִין עַצְמָם, וּמַתְרִיזִין עַצְמָם כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְקָאָמַר נָבִיא: מִי שֶׁעָשָׂה הָרָעָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, יָמוּת עַל מִטָּתוֹ? [תִּסְתַּיֵם דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: 'לְרָעָה', דְּאָמַר רַב חִיָּא בַּר אַבִּין, אָמַר שְׁמוּאֵל: 'מוֹשְׁכְנִי', הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִים, מֵישׁוֹן, לָא חָשׁוּ לָהּ לֹא מִשּׁוּם עַבְדוּת, וְלֹא מִשּׁוּם מַמְזֵרוּת, אֶלָּא כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בָּהּ לֹא הִקְפִּידוּ עַל הַגְּרוּשׁוֹת. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: שְׁמוּאֵל אָמַר: 'לְטוֹבָה', וּשְׁמוּאֵל לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵרוּת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יג) "וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף", 'עֶבֶד אִישׁ', וְלֹא 'עֶבֶד אִשָּׁה'?! אֶלָּא, עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו, קָרוּי 'עֶבֶד', עֶבֶד שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת עָלָיו, אֵין קָרוּי 'עֶבֶד']. תָּנוּ רַבָּנָן: מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי טְהוֹרִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין טְהוֹרִים. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (יחזקאל ל״ו:כ״ה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם". אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם", וְלֹא מִן הַמַּמְזֵרוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֲטַהֵר אֶתְכֶם", הֱוֵי אוֹמֵר: אַף מִן הַמַּמְזֵרוּת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (זכריה ט׳:ו׳) "וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד". אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי, "וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד"? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: "יָתְבוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל לְרוּחְצָן בְּאַרְעֲהוֹן, דַּהֲווּ דָּמוּ בָּהּ לְנוּכְרָאִין". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי לָאו דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה אַתִּי אֵלִיָּהוּ וּמַפִּיק מִינָן צַוְרָנֵי צַוְרָנֵי [קוֹלָרִין].

מא מִשְׁנָה. עָמְדוּ שְׁנֵי הַכֹּהֲנִים בַּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן הַיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם, קָרָא הַגֶּבֶר, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הָיוּ תּוֹקְעִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח. הִגִּיעוּ לַשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח, הָפְכוּ פְּנֵיהֶם [מִמִּזְרָח] לְמַעֲרָב, אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשֶּׁמֶשׁ, וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיוּ שׁוֹנִין (אותה לומר) [וְאוֹמְרִין]: אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ. גְּמָרָא. אֵינִי, וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא: כָּל הָאוֹמֵר: 'שְׁמַע' 'שְׁמַע', כְּאוֹמֵר: 'מוֹדִים', 'מוֹדִים' דָּמִי? דְּאַמְרֵי הָכִי: אָנוּ לְיָהּ מִשְׁתַּחֲוִים וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת. תָּנוּ רַבָּנָן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ח׳:ט״ז) "וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'? [אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'"?] אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מַפְרִיעִין אֶת עַצְמָן, וּמַתְרִיזִין כְּלַפֵּי מַטָּה.

שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה, כְּתִיב (ירמיה ב, יג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, הָא וִותְּרוּ לִמְאֹד, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ אַחַת שֶׁקָּשָׁה כִּשְׁתַּיִם, שֶׁהֵן מִשְׁתַּחֲוִין לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּפוֹרְעִין עַצְמָן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ח, טז): וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, כה): מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, עַל שֶׁעָשִׂיתִי מְרִימוֹת שֶׁל סוּסִים לַשֶּׁמֶשׁ, דִּכְתִיב (מלכים ב כג, יא): וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית ה'.