וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בראשית רבה
ותצא דינה בת לאה - (יחזקאל טז) הנה כל המושל עליך ימשול לאמר: כאמה בתה. יוסי מעונאה תרגם: בכנישתהון דמעונא, (הושע ה): שמעו זאת הכהנים, והקשיבו בית ישראל, ובית המלך האזינו. אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליטול את הכהנים ולהעמידן בדי, ולאמר להם: למה לא יגעתם בתורה? לא הייתם נהנים מארבע ועשרים מתנות כהונה? ואינון אמרין ליה: לא יהבין לן כלום. והקשיבו בית ישראל. למה לא הייתם נותנים לכהנים ארבע ועשרים מתנות כהונה שכתבתי לכם בתורה? ואינון אמרין ליה: על אילין דבי נשיאה, דהוו נסבין כולא. בית המלך האזינו כי לכם המשפט, שלכם היה, וזה יהיה משפט הכהנים? לפיכך, לכם ועליכם, מדת הדין נהפכת. שמע רבי וכעס, בפתי רמשא סליק. ריש לקיש שאיל שלמיה דרבי, ופייסי עלוהי דיוסי מעונאה. אמר לו: רבי! צריכין אנו להחזיק טובה לאומות העולם, שהן מכניסין מומסין לבתי טרטייאות ולבתי קרקסאות שלהן, ומשחקין בהם, כדי שלא יהיו משיחין אלו עם אלו, ויבואו לידי קטטה בטלה. יוסי מעונאה, אמר מלה דאורייתא, ואקפדת עלוהי? אמר לו: ויודע הוא בדברי תורה כלום? אמר לו: הין. אמר לו: ואולפן קביל? אמר לו: הין. ואי שאילנא ליה מגייב? אמר לו: אין. אם כן, יסק להכא וסליק לגביה. אמר לו: מהו דכתיב (יחזקאל טז): הנה כל המושל עליך, ימשול לאמר: כאמה בתה? אמר לו: כבת כן אמה. כדור, כן נשיא. כמזבח, כן כהניו. הכא אמרי: לפום גנתא גננא. אמר לו ריש לקיש: עד כדון לא חסילית מן מפייסיה על הדא, ואתה מייתי לן אוחרי? עיקרו של דבר הנה כל המושל מהו? אמר לו: לית תורתא ענישא, עד דברתה בעיטא, לית אתתא זניא, עד דברתה זניא. אמרו ליה: א"כ לאה אמנו זונה היתה? אמר להם: ותצא לאה לקראתו וגו', יצאת מקושטת כזונה, לפיכך, ותצא דינה בת לאה: