וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אֹתָךְ֙ לֹֽא־כָרַּ֣ת שָׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹֽא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהָמְלֵ֙חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהָחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ׃
שמות רבה
ארבע גזרות גזר פרעה עליהם: בתחילה, גזר וצוה לנוגשין, שיהיו דוחקין בהן, כדי שיהיו עושין הסכום שלהן. ולא יהיו ישנין בבתיהם, והוא חשב למעטן מפריה ורביה. אמר: מתוך שאינן ישנין בבתיהם, אינן מולידין. אמרו להן הנוגשים: אם אתם הולכין לישון בבתיכם, עד שאנו משלחין אחריכם בבקר, היום עולה לשעה ולשתים, ואין אתם משלימין את הסכום שלכם, שנאמר (שמות ה, יג): והנוגשים אצים לאמר וגו', והיו ישנין על הארץ. אמר להן האלהים: אני אמרתי לאברהם אביהם, שאני מרבה בניו ככוכבים, דכתיב (בראשית כב, יז): כי ברך אברכך והרבה ארבה וגו', ואתם מתחכמים להן, שלא ירבו?! נראה איזה דבר עומד או שלי או שלכם! מיד, (שמות א, יב): וכאשר יענו אותו כן ירבה וגו'. דרש רבי עקיבא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו ישראל ממצרים. ומה עשו? בשעה שהיו הולכות לשאוב מים, הקדוש ברוך הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן, ושואבין מחצה מים ומחצה דגים, ומוליכות אצל בעליהן ושופתות להם שתי קדרות, אחת של חמין, ואחת של דגים, ומאכילות אותן, ומרחיצות אותן, וסכות אותן, ומשקות אותן, ונזקקות להם בין שפתים, שנאמר (תהלים סח, יד): אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף.בשכר ששכבו בין שפתים, זכו ישראל לבזת מצרים, שנאמר: כנפי יונה נחפה בכסף.
שמות רבה
וכיון שמתעברות באות לבתיהן, וכיון שהגיע זמן מולידיהם, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר (שיר ח, ה): תחת התפוח עוררתיך, והקדוש ברוך הוא שולח מלאך משמי מרום ומנקה אותם, ומשפר אותם, כחיה זו שמשפרת את הולד, שנאמר (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו', ומנקט להם שני עגולין, אחד של שמן, ואחד של דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע וגו'. וכיון שמכירין בהם המצריים, רצו להרגם. ונעשה להן נס, ונבלעין בקרקע, ומביאין שורים וחורשין על גביהן, שנאמר (תהלים קכט, ג): על גבי חרשו חורשים. ולאחר שהולכין, מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר (יחזקאל שם, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך וגו'. וכיון שמתגדלין, באין עדרים עדרים לבתיהם, שנאמר (שם שם, שם): ותבואי בעדי עדיים, אל תקרי בעדי עדיים, אלא בעדרי עדרים, וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים, הם הכירוהו תחילה, שנאמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנואו: כשראה שהם פרים ורבים גזר על הזכרים, הדא הוא דכתיב (שמות א, טו): ויאמר מלך מצרים למילדות וגו'. מה היו המילדות? רב אמר: כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע בת עמינדב. רבי שמואל בר נחמן אמר: אשה ובתה, יוכבד ומרים, ולא היו למרים אלא חמש שנים, שאהרן גדול ממשה שלש שנים. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: הולכת היתה עם יוכבד אמה ועושה צרכיה, והיתה זריזה, שעד שהתינוק קטן הוא, ניכר הוא, שאמר שלמה (משלי כ, יא): גם במעלליו יתנכר נער וגו'. אשר שם האחת שפרה, שהיתה משפרת את התינוק, כשהוא יוצא מלא דם. פועה, שהיתה נופעת יין בתינוק אחר אמה. דבר אחר: שפרה, שפרו ורבו ישראל עליה. פועה, שהיתה מפיעה את התינוק, כשהיו אומרים מת. דבר אחר: שפרה, ששפרה מעשיה לפני האלהים. דבר אחר: פועה, שהופיעה את ישראל לאלהים. דבר אחר: פועה, שהופיעה פנים כנגד פרעה, וזקפה חטמה בו. ואמרה לו: אוי לו לאותו האיש, כשיבוא האלהים לפרע ממנו, נתמלא עליה חמה להרגה. שפרה, שהיתה משפרת על דברי בתה, ומפיסת עליה. אמרה לו: אתה משגיח עליה תינוקת היא, ואינה יודעת כלום. רבי חנינא בר רב יצחק אמר: שפרה, שהעמידה ישראל לאלהים, שבשבילם נבראו השמים, שכתוב בהם (איוב כו, יג): ברוחו שמים. שפרה, פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה, שהיה עמרם ראש סנהדרין באותה שעה, כיון שגזר פרעה, ואמר (שמות שם, כב): כל הבן הילוד. אמר עמרם: ולריק ישראל מולידים?! מיד הוציא את יוכבד ופרש עצמו מתשמיש המטה, וגרש את אשתו כשהיא מעוברת משלשה חודשים. עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה על הזכרים ונקבות! פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת! עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו את נשותיהם. הוי, פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
דרש ר׳ עקיבא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו אבותינו ממצרים שבשעה שיוצאות לשאוב מים מזמן להם הקב״ה דגים קטנים בכדיהם ושאבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדרות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אותן אצל בעליהן לשדה ומרחיצות אותם וסכות אותם ומאכילות אותם ומשקות אותם ונזקקות להם בין שפתים שנאמר (תהלים סח יד) אם תשכבון בין שפתים בשכר תשכבון בין שפתים זכו ישראל לביזת מצרים שנאמר (שם) כנפי יונה נחפה בכסף אברותיה בירקרק חרוץ וכיון שמתעברות באות לבתיהם וכיון שמגיע זמן מולדיהם הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח שנאמר (שה״ש ח ח) תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך והקב״ה שולח מלאך מן השמים ומנקר אותם ומשפר אותם כחיה זו שמשפרת את הולד שנאמר (יחזקאל טז ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והתחל לא חתלת ונותן להם שני עגלים אחד של דבש ואחד של שמן שנאמר (דברים לב יג) ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור וכיון שמכירים בהם המצרים באים עליהם להרגם ונעשה להם נס ונבלעים בקרקע ומביאים שוורים וחורשים על גבם שנאמר (תהלים קכט ג) על גבי חרשו חורשים ולאחר שהולכים מבצבצים ויוצאים כעשב השדה שנאמר (יחזקאל טז ז) רבבה כצמח השדה נתתיך גו׳ ולאחר שמתגדלים באים עדרים עדרים לבתיהם שנאמר (שם) ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים אל תקרי בעדי עדיים אלא בעדרי עדרים וכשנגלה הקב״ה על הים הם הכירוהו תחלה שנאמר (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו: