וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי [שֵׁ֤שׁ] וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי [אָכָ֑לְתְּ] וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃
שיר השירים רבה
דָּבָר אַחֵר, שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, דָּמְיָה לְפַרְדֵּס רִמּוֹנִים, לִישָׁן בְּנֵי נַשׁ הוּא מַה שָּׁלַח פְּלוֹנִי לַאֲרוּסָתֵיהּ, רִמּוֹנִים. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת (שמות כה, ג ז): וְזֹאת הַתְּרוּמָה [וגו'] זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים, וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים, אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים. וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, רַבִּי סִימַי אָמַר פּוֹרְפִּירָא תִּרְגֵּם עֲקִילַס אִפָּלִיקְטָא. (יחזקאל טז, י): וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ, תַּחַת עוֹרוֹת תְּחָשִׁים, (יחזקאל טז, י): וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, תַּחַת שֵׁשׁ וְעִזִּים, (יחזקאל טז, י): וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר עֲשָׂאָן מַמָּשׁ בָּעוֹלָם, וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִקִּיפָן עַנְנֵי כָבוֹד, הַאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יג, כב): לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, (יחזקאל טז, יא): וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, זֶה זַיִן, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זַיִן שֶׁנִּתַּן לָהֶם בְּחוֹרֵב, שֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נֻטַּל מֵהֶן, וְכֵיצַד נֻטַּל, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלַף, וְרַבָּנָן אָמְרִין מַלְאָךְ יָרַד וּקְלָפוֹ. (יחזקאל טז, יא): וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ, אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו'. (יחזקאל טז, יא): וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ו, כא): קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד, (יחזקאל טז, יב): וָאֶתֵּן נֶזֶם, זֶה נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, (יחזקאל טז, יב): וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ, זֶה הַצִּיץ, דִּתְנֵינַן הַצִּיץ דּוֹמֶה לְטַס שֶׁל זָהָב וְרָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. (יחזקאל טז, יב): וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ, זוֹ הַשְּׁכִינָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה סב, ג): וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה'. וּכְתִיב (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם. וְאִלֵּין תְּלָתֵי אַחְרָנְיָיאתָא מָה אִינוּן (יחזקאל טז, יג יד): וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם. כְּפָרִים עִם נְרָדִים, רַבִּי הוּנָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשָׁה עָשָׂר וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים, כְּדֶרֶךְ חָתָן לִהְיוֹת כּוֹפֵל כְּתֻבָּה שֶׁל כַּלָּה. רַבִּי אַחָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, כֵּלִים עַל יְדֵי משֶׁה וּבְשָׂמִים עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, י): וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים בְּמִנְיָן, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים שֶׁלֹא בְמִנְיָן, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ: כְּפָרִים עִם נְרָדִים.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
אתם ראיתם ולא מפי עדים ולא מפי כתב ולא מפי מסורת אני אומר לכם: אשר עשיתי למצרים אעפ״י שמצרים עובדי ע"ז ומגלי עריות ושופכי דמים לא נפרעתי מהם אלא מפניכם ובשבילכם: ואשא אתכם על כנפי נשרים. ר' אליעזר אומר זה יום הר סיני: ואביא אתכם אלי. זה בית העולמים: ד"א על כנפי נשרים משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע: רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר (דברים ל"ב י"א) כנשר יעיר קנו דרך נשר לרדת מעופף על בניו בכנפיו כדי שלא יהיו מתבעתין כך כשגלה המקום ליתן תורה לישראל לא גלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות שנ' (שם ל"ג ב') ה' מסיני בא וזרח משיעיר למו הופיע מהר פארן איזו היא רוח רביעית (חבקוק ג' ג) אלוה מתימן יבוא: ד"א על כנפי נשרים דרך עוף להיות מניח בניו בין ברכיו מפני שמתירא מפני מי שחזק ממנו אבל נשר שאין מתירא מפני מי שחזק ממנו מניחן על כתיפיו ויניחן בין רגליו מתירא הוא מאבני קלע ומן החצים שבני אדם מזרקין בו לפיכך עשה עצמו מחיצה בין בניו לבני אדם: כך עושה המקום מלאכי השרת מחיצה בין ישראל למצרים שנא' (י"ד י"ט) ויסע מלאך האלהים: מה נשר זה מפרש בכנפיו ומחזירן לפי שעה כך היו ישראל הולכין שנים עשר מיל וחוזרין שנים עשר מיל על כל דיבר ודיבר וכך הוא אומר (יחזקאל ט"ז י"ג) ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה: מה נשר זה עולה ממטה למעלה בשעה קצרה כך ישראל עולין ממטה למעלה בשעה קצרה: ומה עלייתן עלו שלא כדרך ארץ אף ירידתן ירדו שלא כדרך ארץ: וכן הוא אומר (הושע ז' י"א) כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם: