יחזקאל יג:ד מדרש: שיר השירים רבה, רות רבה (לרנר) ורות רבה

כְּשֻׁעָלִ֖ים בָּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ׃

שיר השירים רבה

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, אָמַר רַבִּי מֵאִיר בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַלְעִיקֵי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבוֹתֵינוּ עֲרֵבִים לָנוּ. אָמַר לָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם צְרִיכִין עֲרֵבִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָלַךְ לִלְווֹת מִן הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הָבֵא לִי עָרֵב וַאֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ עָרֵב אֶחָד, אָמַר לוֹ עֲרֵבְךָ צָרִיךְ עָרֵב, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ עָרֵב שֵׁנִי, וְאָמַר לוֹ עֲרֵבְךָ צָרִיךְ עָרֵב, כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא לוֹ עָרֵב שְׁלִישִׁי אָמַר תֵּדַע כִּי מִפְּנֵי זֶה אֲנִי מַלְוֶה לְךָ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה אָמַר לָהֶם אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם תּוֹרָתִי הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ וְאֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, אָמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ עוֹרְבִים אוֹתָנוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבוֹתֵיכֶם יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, אַבְרָהָם יֵשׁ לִי עָלָיו, שֶׁאָמַר (בראשית טו, ח): בַּמָּה אֵדַע. יִצְחָק יֵשׁ לִי עָלָיו, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְעֵשָׂו וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (ישעיה מ, כז): נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה'. אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נְבִיאֵינוּ עֲרֵבִין לָנוּ. אָמַר לָהֶם יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ח): וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וגו', וּכְתִיב (יחזקאל יג, ד): כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים וְאֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, אָמְרוּ הֲרֵי בָּנֵינוּ עוֹרְבִים אוֹתָנוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא וַדַּאי עֲרֵבִים טוֹבִים, עַל יְדֵיהֶם אֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. בְּשָׁעָה שֶׁהַלֹּוֶה נִתְבָּע וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם, מִי נִתְפָּשׂ לֹא הֶעָרֵב, הֱוֵי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (הושע ד, ו): וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי. אָמַר רַבִּי אַחָא גַּם אֲנִי כִּבְיָכוֹל אַף אֲנִי בְּשִׁכְחָה, מִי יֹּאמַר בַּתּוֹרָה לְפָנַי בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ, לֹא הַיּוֹנְקִים, הֱוֵי מֵרִפְיוֹן הַתּוֹרָה שֶׁבָּכֶם נִתְפְּשׂוּ בְּנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ל): לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם, כִּבְיָכוֹל גַּם אֲנִי בְּשִׁכְחָה, מִי יֹאמַר בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ לְפָנַי. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַכְנִיס בְּנוֹ לַתּוֹרָה וּלְחַנְּכוֹ בְּלִמּוּד, שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יא): כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ.
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה (לרנר)

[ה] ר' נחוניא פתח: כשועלים בחרבות [נביאיך ישראל היו] (יחזקאל יג: ד) מה השועל הזה יושב ומצפה בחרבה בשעה שהוא רואה אדם לאי זה צד הוא בורח, כך כשועלים בחרבות. כך לא עליתם בפרצות (שם שם: ה) כמשה. ולמה היה משה דומה? לרועה יפה שנפרץ גדר צאנו בערב שבת עם חשיכה, ועמד וגדרה ונשתייר שם פרצה אחת ועמד בתוכה. בא ארי ועמד כנגדו. בא זאב ועמד כנגדו. אבל אתם לא עליתם בפרצות כמשה, שאלו עליתם בפרצות כמשה הייתם יכולים לעמוד [במלחמה] ביום אף י"י (שם). ואת אלימלך כד אתת עקתא לדרך שבקתנון ואזלת לך, וילך איש מבית לחם יהודה.
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה

רַבִּי נְחֶמְיָה פָּתַח (יחזקאל יג, ד): כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ, מָה הַשּׁוּעָל הַזֶּה מְצַפֶּה בָּחֳרָבוֹת לִכְשֶׁיִּרְאֶה בְּנֵי אָדָם לְאֵיזֶה צַד יְהֵי בּוֹרֵחַ, כָּךְ כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת [נביאיך], לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת כְּמשֶׁה, לְמִי הָיָה דוֹמֶה משֶׁה רַבֵּנוּ, לְרוֹעֶה נֶאֱמָן שֶׁנָּפְלָה גָּדֵר סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, עָמַד וּגְדָרָהּ מִשָּׁלשׁ רוּחוֹתֶיהָ, נִשְׁתַּיֵּיר פִּרְצָה וְלֹא הָיָה לוֹ שָׁעָה לְגָדְרָהּ, וְעָמַד הוּא בְּתוֹךְ הַפִּרְצָה, בָּא אֲרִי וְעָמַד כְּנֶגְדוֹ, בָּא זְאֵב וְעָמַד כְּנֶגְדוֹ, אֲבָל אַתֶּם לֹא עֲמַדְתֶּם בְּתוֹךְ הַפִּרְצָה כְּמשֶׁה, שֶׁאִלּוּ עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת כְּמשֶׁה, הֱיִיתֶם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם אַף ה'.
שאל רבBookmarkShareCopy