יחזקאל יז:ב מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש אגדה, קוהלת רבה ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

פס'. ויאמר שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה ק"ו לבשר ודם לדבר דבריו בתחנונים. רבי שמעון בן יוחאי אומר שמעו נא. מלמד שבקשו ליכנס בדבריו של הקב״ה ואמר להם המתינו לי עד שאחריש. מיכן שלא יכנס אדם לתוך דברי חבירו. אם יהיה נביאכם. אע״פ שבחרתי בנביאים הרבה אני מדבר עמהן במראות ובחלומות. אבל למשה פה אל פה אדבר בו. (שמות ל״ג:י״א) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו'. ומהו פירושו. שדיבר עמו שלא בתרדמה ושלא בחלום. ומראה ולא בחידות. יכול מראה שכינה ממש ת״ל (שם) ויאמר לא תוכל לראות את פני. ולא די לנביאים שאינם רואים אלא שאין יודעין אנה הולכים שנא' (יחזקאל ג) ותשאני רוח אלא מהו ומראה שהיה מסתכל בספקלריאה המאירה שכבר נאמר ביחזקאל (שם מג) וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבואי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר הרי תשעה מראות מפני שמראות נחשבות שנים וששה הרי עשר מראות. ומשה היה רואה מתוך ענן אחד. ושאר הנביאים כל אחד ואחד לפי כחו לכך נאמר (הושע י״ב:י״א) וביד הנביאים אדמה. ולא בחידות. לפי שנאמר ביחזקאל (יחזקאל י״ז:ב׳) בן אדם חוד חידה לפי שהקב״ה עם שאר הנביאים היה מדבר בחידה ובמשל אבל לא כן עבדי משה. ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט. זה מראה אחורים. או אינו אלא מראה פנים ת״ל (שמות ל״ג:כ״ג) והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו:

ולא בחידות. כשם שאמר ליחזקאל בן אדם חוד חידה (יחזקאל יז ב), אבל עם משה רבינו כל פירושי התורה נתפרשה לו ואין בה חידה:

אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, זֶה הָיָה רָאוּי לְהִכָּתֵב וְלִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, וְלָמָּה נִכְתָּב כָּאן, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִֹּׂיג, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַשִּׁירָה, וְלָמָּה נִכְתָּב כָּאן, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, וְלָמָּה נִכְתָּב כָּאן אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (דברים כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (יהושע ג, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ, זֶה הָיָה רָאוּי לְהִכָּתֵב תְּחִלַת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (שופטים ה, ג): שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת רֹאשׁ לַשִּׁירָה אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (ישעיה ו, א): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (ירמיה ב, ב): הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְּאָזְנֵי יְרוּשָׁלָיִם, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (יחזקאל יז, ב): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם חוּד חִידָה, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ (תהלים עג, כב): וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת וגו', זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְדִכְוָותֵיהּ: אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, הֲוֵינָא כַּד הֲוֵינָא וְכַדּוּ לֵית אֲנָא מִידֵי. רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר כַּד הֲוֵינָא הֲוֵינָא, וְכַדּוּ לֵית אֲנָא שָׁוֵי מִידֵי. שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת רָאָה בְּיָמָיו וּבְחַיָּיו, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אוֹנְיָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמֶלֶךְ, חָכָם טִפֵּשׁ וְחָכָם, עָשִׁיר עָנִי וְעָשִׁיר. מַאי טַעְמָא (קהלת ז, טו): אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי, לֵית בַּר נָשׁ מְתַנֵּיהוּ אֲנוּקֵי דִידֵיהּ אֶלָּא בִּשְׁעַת רִוְוחֵיהּ, כְּשֶׁיַּחֲזֹר לְעוּתְרֵיהּ. וְרַבִּי אוֹנְיָה אָמַר הֶדְיוֹט מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט, טִפֵּשׁ וְחָכָם וְטִפֵּשׁ, עָנִי עָשִׁיר וְעָנִי. וּמַה טַּעַם אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם.