בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃
מדרש לקח טוב
פס'. ויעלו בנגב ויבאו. למדנו שארץ ישראל היא בנגב וכה״א (יחזקאל כ״א:ב׳) והטף אל דרום (שם) (והנבא) [והטף] אל מקדשים. ויבא עד חברון. פתח בלשון רבים ואמר בלשון יחיד למדנו מזה שהכתוב מדבר ויבא עד חברון על השביל. כלומר מה שאמר משה עלו זה בגנב הוא שמספר הכתוב ויעלו בנגב ויבא עד חברון הלכו באותו המשעול. ורבותינו אמרו במסכת סוטה ויבא (עונה) על כלב בן יפונה שנפרד מן המרגלים ובא עד קברי אבות בחברון מלמד שהלך ונשתטח על קברם אמר אבותי בקשו עלי רחמים שהרי יהושע בקש עליו משה רחמים ואמר לו יה יושיעך מעצת המרגלים אני מה יהי עלי לכך נאמר ויבא עד חברון. ושם אחימן. אמר רבי ברכיה ברבי כשהם עולים מצאו שלשה בני הענק ולמה נקראו שמו אחימן אין בעולם אח לו בגבורה. ד״א אחימן מיומן שבאחיו. ששי שהוא בריא כשיש. תלמי שהיה הולך ועושה תלמים בארץ. ילידי הענק שהיו עונקין את החמה בקומתן: פירוש שמרוב גבהו היתה החמה מגעת לו עד ירכותיו. וכיון שראו אותם המרגלים נתיראו מיד הלכו ואמרו כי חזק הוא ממנו. וחברון שבע שנים נבנתה. מאי נבנתה אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו הגדול. שנאמר (בראשית י׳:ו׳) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען אלא שהיתה מבונה על אחת משבעה בצוען. ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון משום דקברי ביה שכבי ואין לך מעולה בכל הארצות יותר ממצרים. שנאמר (שם י') כגן ה' כארץ מצרים. ואין לך מעולה בכל הארצות יותר מצוען שנאמר (ישעיהו ל׳:ד׳) כי היו בצוען שריו ואפי' הכי מבונה היתה חברון על אחת משבעה בצוען ללמדך שאפילו הגדות של תורה צריכים תלמוד. ואפילו קוץ אחת של תורה כולו מלא הלכות ואפי' שמות הכתובים בתורה נדרשים ואין בהם דבר ריק:
בראשית רבה
היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר - עשרה לשונות נקראת נבואה: חזון, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. ואיזו היא קשה שבכולן? רבי אליעזר אמר: חזון, שנאמר (ישעיה כא): חזות קשה הוגד לי. רבי יוחנן אמר: דבור, שנאמר (בראשית מב): דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. רבנן אמרי: משא, כמשמעו, שנאמר (תהלים לה): כמשא כבד, יכבדו ממני. גדול כחו של אברם, שנדבר עמו בדיבור ובחזון, שנאמר (בראשית טו): היה דבר ה' אל אברם בחזון ובדבור:
מדרש תהילים
שתו בשמים פיהם. פרעה אמר (שמות ה ב) מי ה'. נבוכדנצר אמר (דניאל ג טו) מאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי. אבל אני ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים. בכל בקר ובקר מיסרין אותי. אמר רבי שמואל בר נחמני לפי שבעולם הזה הזכר מסבב אחר הנקבה אבל לעתיד לבוא הנקבה תסובב אחר הזכר שנאמר (ירמיה לא כא) נקבה תסובב גבר. כך לפי שבעולם הזה הקב"ה מחזר על ישראל שיעשו תשובה אבל לעתיד לבוא ישראל מחזרין אחר הקב"ה שיעשה רצונם שנאמר (שם) נקבה תסובב גבר. (יחזקאל לו כז) ואת רוחי אתן בקרבכם. אמר רבי סימון בשם רבי שמעון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים בשבת אין התאנה אומרת כלום אבל לעתיד לבוא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום. בעולם הזה אדם הולך לשמש עם אשתו והיא נדה אין מי מעכב בידו אבל לעתיד לבוא אם רצה לעשות האבן זועקת ואומרת ממקום מושבה נדה היא שנאמר (חבקוק ב יא) כי אבן מקיר תזעק לכך נאמר (ירמיה לא כא) עד מתי תתחמקין שהיא עתידה להיות מלהטת לפני הקב"ה שהן עושין תשובה והקב"ה עושה להם רצונם ולא עוד אלא אפילו השמים מטיפין להן עסיס שנאמר (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. ואין יטפו אלא נבואה שנאמר (יחזקאל כא ב) והטף אל דרום: