כֹּהֲנֶ֜יהָ חָמְס֣וּ תוֹרָתִי֮ וַיְחַלְּל֣וּ קָדָשַׁי֒ בֵּֽין־קֹ֤דֶשׁ לְחֹל֙ לֹ֣א הִבְדִּ֔ילוּ וּבֵין־הַטָּמֵ֥א לְטָה֖וֹר לֹ֣א הוֹדִ֑יעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי֙ הֶעְלִ֣ימוּ עֵֽינֵיהֶ֔ם וָאֵחַ֖ל בְּתוֹכָֽם׃
מדרש תנחומא
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי (יחזקאל כב, כו). לָמָּה? בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ (יחזקאל כב, כו). כֵּיוָן שֶׁאֵין בֶּן תּוֹרָה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר. וְאוֹמֵר: קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ (יחזקאל כב, ח). לָמָּה מְבַזֶה אֶת הַקֳּדָשִׁים? שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר שַׁבָּת. רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה תְּרוּמַת כֹּהֲנִים שֶׁנִּתְּנָה לְכֹהֲנִים בְּנֵי תּוֹרָה, אֲבָל תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, קְרָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.
מדרש תנאים
קשה היא חילול שבת שלא חרבה ירושלים עד שהעלימו עיניהם מן השבת שנ' (יחז' כ״ב כ״ו) ומשבתתי העלימו עיניהם:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת שנאמר (ירמיה יז כז) ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו׳. והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תבכה. מאי ולא תבכה. אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בו את השבת שנא׳ (יחזקאל כב כו) ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם. א״ר אבהו לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו ק״ש שחרית וערבית שנאמר (ישעיה ה יא) הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו׳ וכתיב והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה׳ לא יביטו וכתיב לכן גלה עמי מבלי דעת. א״ר המנונא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן שנאמר (ירמיה ו יא) שפוך על עולל בחוץ. מה טעם שפוך משום דעולל בחוץ: