יחזקאל כו:ג מדרש: מדרש תנחומא

וְכֵן בְּצוֹר בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָתָה, נִפְרַע מִמֶּנָּה. צוֹר, אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי, בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ, בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ (יחזקאל כז, ג-ד). הִנְנִי צֹר בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ. בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים וְגוֹ', מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים (יחזקאל כח, ב-י). הָא בְּמַה שֶּׁהַגּוֹיִים מִתְגָּאִין, בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן. לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי גָאֹה גָּאָה.