עֲרַב֙ וְכָל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃
פרקי דרבי אליעזר
וְעוֹד אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְנִשְׁבַּע לְשָׂרָה כְּפַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד מִן הַגָּמָל בַּמָּקוֹם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל שָׁרוּי שָׁם. וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּחֲצִי הַיּוֹם וּמָצָא שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, וְאָמַר לָהּ: ״הֵיכָן הוּא יִשְׁמָעֵאל?״ אָמְרָה לוֹ: ״הוּא וְאִמּוֹ הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת הַגְּמַלִּים בַּמִּדְבָּר״. אָמַר לָהּ: ״תְּנִי לִי מְעַט לֶחֶם וּמַיִם כִּי עֲיֵפָה נַפְשִׁי מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר״. וְהוֹצִיאָה לֶחֶם וּמַיִם וְנָתְנָה לוֹ. עָמַד אַבְרָהָם וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בְּנוֹ, וְנִתְמַלֵּא בֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל מִכָּל טוּב מִמִּין הַבְּרָכוֹת. וּכְשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לוֹ אֶת הַדָּבָר, וְיָדַע יִשְׁמָעֵאל שֶׁעַד עַכְשָׁו רַחֲמֵי אָבִיו עָלָיו כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. לְאַחַר מִיתָתָהּ שֶׁל שָׂרָה חָזַר אַבְרָהָם וְלָקַח אֶת גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה״. וּמִדְּקָאָמַר ״וַיֹּסֶף״ מַשְׁמַע שֶׁפַּעַם רִאשׁוֹנָה הָיְתָה אִשְׁתּוֹ, וְעוֹד לֹא הוֹסִיף לָבֹא עָלֶיהָ. ״וּשְׁמָהּ קְטוּרָה״, שֶׁהָיְתָה מְקֻטֶּרֶת מִכָּל מִינֵי בְּשָׂמִים.