תָּמִ֤ים אַתָּה֙ בִּדְרָכֶ֔יךָ מִיּ֖וֹם הִבָּֽרְאָ֑ךְ עַד־נִמְצָ֥א עַוְלָ֖תָה בָּֽךְ׃
מדרש תנחומא
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, שֶׁבָּרָאתִי אוֹתוֹ תָּם וְיָשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ (יחזקאל כח, טו). לַסּוֹף נִמְצָא עַוְלָתָה בוֹ וְנִטְרַד.