וְהָיְתָ֤ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה וְחָרְבָּ֔ה וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה יַ֧עַן אָמַ֛ר יְאֹ֥ר לִ֖י וַאֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃
תנחומא בובר
פרעה עשה את עצמו אלוה, שנאמר יען אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני (עשיתיני) [עשיתי] (יחזקאל כט ט), אמר אני הוא שבראתי את עצמי, מיד הודיעו שהוא בשר ודם, אמר הקב"ה בשביל שעשה את עצמו אלוה, הודיעו שהוא בשר ודם, הרי הוא יוצא לדרכו ולצורכו בבוקר, אחוז בו והודיעו שהוא בשר ודם, מה עשה משה מיד כשא"ל הקב"ה השכם אל פרעה, אחז בו משה, אמר הנח לי שאעשה צרכי ואחר כך אני מדבר עמך, אמר משה יש אלוה שהוא עושה צרכיו, לפיכך אמר לו הקב"ה השכם בבוקר והודיעו כי הוא בשר ודם.
מדרש שכל טוב
ד"א מי כמוכה באלים. באלו שקוראין עצמן אלהות, כגון פרעה שאמר יאור לי ואני (עשיתני) [עשיתי] (יחזקאל כט ט), וסנחריב שאמר מי בכל אלהי הארצות אשר הציל את ארצם מידי וגו' (ישעי' לו כ), ונבוכדנצר דכתיב ביה אעלה על במתי עב וגו' (שם יד יד), ונגיד צור, שנא' בן אדם אמור לנגיד צור [כה אמר ה' אלהים] יען (אמר בלבבך אלהים אתה) [גבה לבך ותאמר אל אני] וגו' (יחזקאל כח ב):