וְנָתַתִּ֣י אֶת־אֶרֶץ֩ מִצְרַ֨יִם שְׁמָמָ֜ה בְּת֣וֹךְ ׀ אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֗וֹת וְעָרֶ֙יהָ֙ בְּת֨וֹךְ עָרִ֤ים מָֽחֳרָבוֹת֙ תִּֽהְיֶ֣יןָ שְׁמָמָ֔ה אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וַהֲפִצֹתִ֤י אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְֽזֵרִיתִ֖ים בָּאֲרָצֽוֹת׃ (פ)
אוצר מדרשים
י׳) מדבר שהוא שנוי (המספר נשנה כמה פעמים ואינו אלא אחד), כיצד? אר״י בר״ח, מ״ב שנה היה ראוי הרעב לבא במצרים, תדע שכן הוא דאמר שראה ז׳ פרות וז׳ שבלים (בראשית מ״א) הרי י״ד והוא אמר ליוסף ז׳ פרות וז׳ שבלים הרי כ״ח ויוסף אמר ז׳ פרות וז׳ שבלים הרי מ״ב, ולא היה הרעב רק שנתים, שכיון שירד יעקב אבינו למצרים וברכו כלה הרעב, ואימתי חזרו אותן מ׳ שנה שני רעב, בימי יחזקאל שנאמר ונתתי את ארץ מצרים שממה וגו׳ (יחזקאל כ״ט) שלא עשתה אלא לצורך (כדי שיבואו יעקב ובניו למצרים, ואחר שבא יעקב נפסק הרעב). כיוצא בו אתה אומר אל תבטחו לכם וגו׳ היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז׳ ד׳) למה נאמר ג׳ פעמים, אלא אמר להם אל תהיו בוטחים על שלש רגלים שאתם חוגגים בשנה, אם אין אתם עושין רצוני אין חגיכם חשובים לפני כלום. הה״ד שנאתי מאסתי חגיכם (עמוס ה׳ א׳). ד״א אמר להם ראו ג׳ מקדשות שחרבו נוב ושילה וגבעון, הזהרו שלא יחרב זה.
מדרש שכל טוב
והנה מן היאור עולות שבע פרות. מה הוצרך הכתוב לשנות ולשלש דברי החלום, אלא לדרוש בהם דברי כח, כי מ"ב שנים נגזרו על מצרים להיות השובע בזו אחר זו, ואחר כך להיתכף מ"ב שנות רעב, כדי שלא לעגן את יעקב עוד על יוסף, מיהר הקב"ה להביא את הרעב ז' שנה. ול"ה הנותרות החזירה ירידת יעקב ובניו מצרימה, מפני שלא לכלות יעקב ובניו ואת ביתו ברעב, ביטל הקב"ה משנות הרעב ל"ה והעמידן על ז', וכשברך יעקב את פרעה שיעלה נילוס ביטל מן השבע חמש, והעמיד על שנתים שכבר עברו, שנאמ' כי זה שנתים הרעב וגו' (בראשית מה ו). ואימתן חזרו אלו שנות הרעב בימי יחזקאל, שנאמר ונתתי את מצרים שממה וגו', (תהינה) [תהיין] שממה ארבעים שנה וגו' (יחזקאל כט יב), שכן פרעה רואה ז' פרות טובות, וז' שבלים טובות, ומספר ליוסף, ז' פרות טובות, וז' שבלים טובות, הרי מ"ב וכן לרעות:
בראשית רבה
וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו', לחלוק כבוד למלכות. ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים, תלה הגדולה בבעליה. שבע פרות ר' יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר: י"ד [שנה] היו, שכן פרעה רואה. רבי נחמיה אמר: כ"ח שנה היו, שכן פרעה אמר ליוסף. רבנן אמרי: מ"ב שנה היו, שכן פרעה רואה ואומר ליוסף, ויוסף חוזר ואומר לפרעה. אמר רבי יוסי בן חנינא: ב' שנים עשה הרעב, שכיון שירד יעקב אבינו לשם, עלה הרעב. ואימתי חזרו? בימי יחזקאל, הה"ד (יחזקאל כט): ונתתי את ארץ מצרים שממה: