יחזקאל כ:ב מדרש: במדבר רבה

וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי (במדבר ג, מא), שֶׁיִּהְיוּ לְקוּחִים לִשְׁמִי (במדבר ג, מא): אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב עַל שֶׁהֵם לְקוּחִים לִשְׁמִי. (במדבר ג, מא): תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהַבְּכוֹרוֹת שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יז): כִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שִׁנִּיתִי סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּאֵיזֶה צַד כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה שֶׁיְהֵא חֲמוֹר נִפְדֶה בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כ): וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶה בְשֶׂה, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא פָּדִיתִי שֶׂה בַּחֲמוֹר, הַמִּצְרִיִים שֶׁנִּקְרְאוּ חֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, וְהָרַגְתִּי בְּכוֹרֵיהֶם, וְהִקְדַּשְׁתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר וגו' (במדבר ג, מא): וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְּוִיִם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָרַג הַמָּקוֹם בְּכוֹרֵי בֶּהֱמַת מִצְרַיִם וְהִצִּיל בַּהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ הִקְדִּישׁ לִשְׁמוֹ בְּכוֹרֵי בַּהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר וגו'.