וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אוצר מדרשים
ד) ממיעוט אחר מיעוט, כיצד? ויאמרו הרק אך במשה דבר ה׳ הלא גם בנו דבר (במדבר י״ב:ב׳) עד שלא נדבר עמו, ומנין שנדבר עם מרים קודם משה שנאמר ותקח מרים הנביאה אחות אהרן (שמות ט״ו:כ׳) והלא גם אחות משה היתה אלא מלמד שנתנבאה תחילה והיא אחות אהרן ועדיין לא נולד משה, ומנין שנדבר עם אהרן קודם משה שנאמר ויבא איש אלקים אל עלי וגו׳ הנגלה נגליתי (שמואל א ב׳:כ״ז), והיתה נבואה כבושה יותר מתתפ״ז שנה עד שבא יחזקאל והזכירה שנאמר איש שקוצי עיניו השליכו וגו׳ (יחזקאל כ׳:ז׳), אף משה היה משתדל שאהרן יהיה שליח שנאמר שלח נא ביד תשלח (שמות ד׳:י״ג) ביד מי ששלחת כבר.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ד' ר' אליעזר אומר א"ל הקב"ה למשה אני שאמרתי והיה העולם שנא' (תהלים נ' א') אל אלהים דבר ויקרא ארץ אני שאמרתי לאברהם אביכם בין הבתרים (בראשית ט"ו י"ג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך עכשיו הרי שבועה מבהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ שאוציא את בני ממצרים ואתה אומר שלח נא ביד תשלח: ר' יהושע אומר וידבר אלהים אל משה [אני ד'] אמר לו הקב״ה למשה נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שנתן רביעית דם על גבי מזבח ואמרתי לו (עי' תהלים ע"ט י"ט) בגודל זרועך הותר בני תמותה ואני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' שמעון אומר וידבר אלהים אל משה אמר הקב״ה למשה נאמן אני לשלם מה שאמרתי ליעקב (בראשית כ"ח י"ד) והיה זרעך כעפר הארץ עכשיו הרי שבועה מבהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ שאוציא את בני ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' יהודה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה אני אדון העולם אני מלא רחמים אני נאמן לשלם שכר בני משתעבדין ביד בשר ודם ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' נחמיה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה גלוי וידוע לפני צער של בני במצרים שנאמר (שמות ב' כ"ה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. בני שרויין בצרה ואתה שרוי בריוח ואני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר שלח נא ביד תשלח: ר' יוסי הגלילי אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה כלאה נתחייבו לי בני במצרים שנא' (יחזקאל כ' ז') ואמר להם איש שקוצי עיניו השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי הריני עושה עמהן בעבור שמי הגדול שלא יתחלל שנ' (שם כ' ט') ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר נודעתי עליהם לעיניהם והריני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' טרפון אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה ראויין הן ישראל להנתן ביד עמון ומואב ועמלק אבל גזרה היא מלפני שלא אמסרם בידם שנ' (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כס יה וגו' ואומר (יחזקאל כ' ט') ואעש למען שמי וגו' והריני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' יהושע בן קרחה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב"ה למשה לא היו ישראל ראויין לתת להן מן במדבר אלא רעב וצמא ערום ועריה אבל מה אעשה שמשלים אני להם שכר אברהם אוהבי שעשה לפני מלאכי השרת שנא' (בראשית י"ח ח') והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו והריני מבקש להוציאם ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' עקיבה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב"ה למשה באמירה ובגזירה ובשבועה מלפני שלא תכנס לארץ וכן הוא אומר (במדבר כ' י"ב) לכן לא תביא את הקהל הזה ואין לכן אלא שבועה שנא' (ש"א ג' י"ד) ולכן נשבעתי לבית עלי [ וכל כעס זה למה בשביל שאמר ומאז באתי אל פרעה וגו' אר"א המודעי חלילה לאותו צדיק שיאמר בלשון הזה אלא כך אמר לפניו רבון העולמים לא מי שגואל הוא מציל רבון העולמים יודע אני שאתה עתיד להוציא את בניך ממצרים שמא ע"י אחר אתה עתיד להוציאם אני לא זכיתי שיצאו על ידי השיב לו הקב"ה ואמר למשה משה אתה זכית ועל ידך אני מוציאם תדע לך שכך שמתוך תשובה שאמר לו אתה למד שנאמר ויאמר ד' אל משה עתה תראה וגו'].
שמות רבה
וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה וגו' - היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים, וכן יחזקאל מפרש ואומר (יחזקאל כ, ז): איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו. ראה מה כתיב (שם שם, ח): איש שקוצי עיניו לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו. בא דבר אל פרעה מלך מצרים המשל אומר: מן שטייא לית הנייא, אלא מן קציא. וידבר משה לפני ה' וגו':