וַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִּשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ וְאֶת־גִּלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם לֹ֣א עָזָ֑בוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֤וֹת אַפִּי֙ בָּהֶ֔ם בְּת֖וֹךְ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
שיר השירים רבה
שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאוָה בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּפְנֵי עַצְמִי, וְנָאוָה בִּפְנֵי קוֹנִי, דִּכְתִיב (עמוס ט, ז): הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם בִּפְנֵיכֶם, אֲבָל אַתֶּם לִי כִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כ, ח): וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, דִּכְתִיב (יחזקאל טז, ו): וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, זֶה דַּם הַפֶּסַח, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, זֶה דַּם הַמִּילָה. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וְנָאוָה אֲנִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כד): וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. וְנָאוָה אֲנִי בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ז): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, וְנָאוָה אֲנִי בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, טו): וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, יט): יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב. וְנָאוָה אֲנִי בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר. וְנָאוָה אֲנִי בַּמִּדְבָּר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, טו): וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמְרַגְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, לב): וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. וְנָאוָה אֲנִי בִּיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, יב): בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. וְנָאוָה אֲנִי בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּעָכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, א): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. וְנָאוָה אֲנִי בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, יט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. וְנָאוָה אֲנִי בְּמַלְכֵי יְהוּדָה. אִם בַּשְּׁחוֹרִים שֶׁהָיוּ שֶׁלִּי כָּךְ אֲנִי נָאוָה, בַּנְּבִיאִים שֶׁלִּי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
במדבר רבה
הַקְּהָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מח, ט): לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל. לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וְשִׁתֵּף שְׁמוֹ בִּשְׁמָם, יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ הֶאֱרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא טְרָדָם וְגָבָה מֵהֶם קִמְעָה קִמְעָה בַּגָּלוּת כְּדֵי לְנַקּוֹתָם, וְלֹא בִּקֵּשׁ לִמְחוֹתָם שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ בָּהֶם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם שָׁם, וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ וְלֹא עָשָׂה כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כ, ח ט): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם, וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מָרְדוּ בּוֹ וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, יג): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וגו'. וְכֵן בְּנֵי דוֹר הַמִּדְבָּר מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ לְכַלּוֹתָם וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, וְנִשְׁבַּע שֶׁיִּפָּרַע עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אֲבָל לֹא עָשָׂה כָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, כא כג): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי וגו' וַהֲשִׁיבֹתִי אֶת יָדִי וגו' (יחזקאל כ, כג): גַם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי וגו'. וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם יָבִיא לָהֶם קֵץ הַגְּאֻלָּה הֶחָתוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כג כד): וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם וגו' וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וגו'. דָּבָר אַחֵר, וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִבְרְאוּ לוֹמַר תְּהִלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מג, כא): עַם זוּ יָצַרְתִּי וגו', לְכָךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְהַלֵּל שְׁמוֹ בָּהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתְמָהּ לְטוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ח, ו): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ וְהִיא גָרְמָה לָהֶם שֶׁלֹא נִכְרְתוּ בַּגָּלוּת, הֱוֵי: לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ. דָּבָר אַחֵר, לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, מְדַבֵּר בַּקְּהָתִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְנִדְבַּק לְלִסְטִים וְנִתְפְּשׂוּ וְנִתְפַּשׂ בְּנוֹ עִמָּהֶם, אָמַר הַמֶּלֶךְ מָה אֶעֱשֶׂה, אֶהֱרֹג אֶת הַלִּסְטִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁהֲרֵי בְּנִי עִמָּהֶם, בִּשְׁבִיל בְּנִי הֲרֵינִי מְפַנֶּה אוֹתָם עַכְשָׁו. וְכָךְ הָיוּ הַלְוִיִּם נוֹשְׂאִים הַמִּשְׁכָּן וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בְּקֹרַח וּבַעֲדָתוֹ שֶׁעֲתִידִין לַחְלֹק עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֶעֱשֶׂה לְאֵלּוּ, לַהֲרֹג אוֹתָם עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי מְעֹרָבִים הֵם עִם הָאֲחֵרִים צַדִּיקִים, וּכְדֵי שֶׁלֹא יִפְגַּע בְּכֻלָּם מִדַּת הַדִּין לָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲצִי שְׁמוֹ וְנָתַן עָלָיו יָהּ, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו הַקְּהָתִי, ה"א מִתְּחִלָּה וְיוּ"ד בַּסּוֹף הֲרֵי יָהּ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת עַד יָבוֹא יוֹמָם, הֱוֵי: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וגו', לְכָךְ כְּתִיב הַקְּהָתִי כָּאן.
שמות רבה
ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ - אמר להם: אם אלף אנשים אתם מבקשים, או אלפים, הייתי נותן, שמא ששים רבוא אתם מבקשים?! לכו לסבלותיכם. דבר אחר: אמר רבי נהוראי: מנין אתה אומר שלא יצאו ישראל ממצרים אלא שנים מששים רבוא? נאמר במדבר (יחזקאל כ, יג): ואומר לשפוך חמתי (עליכם): [עליהם] במדבר לכלותם. ונאמר במצרים (שם שם, ח): לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם, בתוך ארץ מצרים. מה במדבר לא נשתיירו בם אלא שנים מששים רבוא, אף במצרים לא נשתיירו בם אלא שנים מששים רבוא, הן רבים עתה עם הארץ: