יחזקאל כ:ט מדרש: שמות רבה, ויקרא רבה ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים - ידע הקדוש ברוך הוא שעליו לגאלם למען שמו, בעבור הברית שכרת עם האבות. וכן הוא אומר (שמות ב, כד): ויזכור אלהים את בריתו. וכך הוא אומר על ידי יחזקאל, (יחזקאל כ, ט): ואעש למען שמי. דבר אחר: וירא אלהים אמר ריש לקיש: שראה, שהן עתידין להמרות על ים סוף, דכתיב (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף. וידע אלהים, ידע, שהן עתידין לומר (שמות טו, ב): זה אלי. רבי יהושע בן לוי אמר: ראה שעתידין לומר (שם לב, ד) אלה אלהיך ישראל, וידע אלהים, שעתידים להקדים נעשה לנשמע. ורבנן אמרי: וירא אלהים, שעשו תשובה הבינונים, וגם הרשעים הרהרו לעשות תשובה, דכתיב (שיר ב, יג): התאנה חנטה פגיה. וידע אלהים, שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע, אלא הקדוש ברוך הוא לבדו, וזה מכוון את לבו, וזה מכוון את לבו ועושין תשובה, ואף על פי שעשו תשובה, לא יצאו משם אלמלא זכות האבות, מפני שמדת הדין מקטרגת עליהן, על העגל שהיו עתידין לעשות, ועל זה נאמר (שמות יב, כב): ולקחתם אגודת אזוב, כנגד שהשפילו עצמן לעשות תשובה כאזוב. (שם שם, שם): וטבלתם בדם אשר בסף, בזכות התורה שעתידין לקבל, דכתיב במתן תורה (שם כד, ו): ויקח משה את הדם. וכתיב (שם יב, שם): והגעתם אל המשקוף, שאברהם גדול בגרים, וכשם שהמשקוף גבוה, כך היה גדול שבאבות. (שם שם, שם): ואל שתי המזוזות, בזכות יצחק ויעקב, ללמדך שבזכות כל אלו יצאו. דבר אחר: וירא אלהים, פרישות שביניהן. וידע אלהים, ידע שקרב הזמן שאמר לאברהם, ונגלה על משה להודיעו, כשהיה רועה:

דָּבָר אַחֵר, אָדָם, זֶה לְשׁוֹן חִבָּה וּלְשׁוֹן אַחֲוָה וּלְשׁוֹן רֵעוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל בֶּן אָדָם, בֶּן אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, בֶּן צַדִּיקִים, בֶּן גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, בֶּן שֶׁמְבַזִּין אֶת עַצְמָן עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו. דָּבָר אַחֵר, בֶּן אָדָם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, עָמַד וּדְחָפָן מִבֵּיתוֹ וְהוֹצִיאָן לַחוּץ, לְאַחַר מִכָּאן שָׁלַח וְהֵבִיא בֵּן אֶחָד מֵאֶצְלָהּ אָמַר לוֹ בֶּן פְּלוֹנִי בּוֹא וְאַרְאֲךָ בֵּיתִי וּבֵית שְׁכוּנָתִי שֶׁיֵּשׁ לִי חוּץ מֵאִמְּךָ, כְּלוּם פִּחֵת כְּבוֹדִי וּשְׁכוּנָתִי אַף עַל פִּי שֶׁאִמְּךָ עוֹמֶדֶת מִבַּחוּץ, כָּךְ נִדְמֶה לִיחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, א): וַיְהִי בִּשְׁלשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, (יחזקאל א, ג): הָיֹה הָיָה דְּבַר ה', זוֹ שִׁיטָה רִאשׁוֹנָה, וּבַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר (יחזקאל א, ד): וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, מֵאַחַר שֶׁהֶרְאָהוּ כָּל הַמֶּרְכָּבָה אָמַר לוֹ בֶּן אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדִי שֶׁהִגְבַּהְתִּי אֶתְכֶם לְמַעְלָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּלוּם פִּחֵת כְּבוֹדִי וּבֵית שְׁכִינָתִי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג, יא): וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרוֹת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו, שֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין לִי מִי שֶׁעוֹבֵד אוֹתִי, כְּבָר יֵשׁ לִי לְפָנַי אַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמְקַדְּשִׁים שְׁמִי הַגָּדוֹל בְּכָל יוֹם תָּמִיד מִיצִיאַת הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ וְאוֹמְרִים קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, מִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד יְצִיאָתָהּ וְאוֹמְרִים (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁבָּאָרֶץ, מִפְּנֵי מָה אַתֶּם עוֹשִׂים דְּבָרִים הַמְכֹעָרִים, דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִן מַכְעִיסִין אֶתְכֶם בַּיִּסּוּרִים הַבָּאִים עֲלֵיכֶם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עֲלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, יד): וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל וגו'.

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ד' ר' אליעזר אומר א"ל הקב"ה למשה אני שאמרתי והיה העולם שנא' (תהלים נ' א') אל אלהים דבר ויקרא ארץ אני שאמרתי לאברהם אביכם בין הבתרים (בראשית ט"ו י"ג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך עכשיו הרי שבועה מבהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ שאוציא את בני ממצרים ואתה אומר שלח נא ביד תשלח: ר' יהושע אומר וידבר אלהים אל משה [אני ד'] אמר לו הקב״ה למשה נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שנתן רביעית דם על גבי מזבח ואמרתי לו (עי' תהלים ע"ט י"ט) בגודל זרועך הותר בני תמותה ואני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' שמעון אומר וידבר אלהים אל משה אמר הקב״ה למשה נאמן אני לשלם מה שאמרתי ליעקב (בראשית כ"ח י"ד) והיה זרעך כעפר הארץ עכשיו הרי שבועה מבהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ שאוציא את בני ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' יהודה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה אני אדון העולם אני מלא רחמים אני נאמן לשלם שכר בני משתעבדין ביד בשר ודם ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' נחמיה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה גלוי וידוע לפני צער של בני במצרים שנאמר (שמות ב' כ"ה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. בני שרויין בצרה ואתה שרוי בריוח ואני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר שלח נא ביד תשלח: ר' יוסי הגלילי אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה כלאה נתחייבו לי בני במצרים שנא' (יחזקאל כ' ז') ואמר להם איש שקוצי עיניו השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי הריני עושה עמהן בעבור שמי הגדול שלא יתחלל שנ' (שם כ' ט') ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר נודעתי עליהם לעיניהם והריני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' טרפון אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה ראויין הן ישראל להנתן ביד עמון ומואב ועמלק אבל גזרה היא מלפני שלא אמסרם בידם שנ' (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כס יה וגו' ואומר (יחזקאל כ' ט') ואעש למען שמי וגו' והריני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' יהושע בן קרחה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב"ה למשה לא היו ישראל ראויין לתת להן מן במדבר אלא רעב וצמא ערום ועריה אבל מה אעשה שמשלים אני להם שכר אברהם אוהבי שעשה לפני מלאכי השרת שנא' (בראשית י"ח ח') והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו והריני מבקש להוציאם ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' עקיבה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב"ה למשה באמירה ובגזירה ובשבועה מלפני שלא תכנס לארץ וכן הוא אומר (במדבר כ' י"ב) לכן לא תביא את הקהל הזה ואין לכן אלא שבועה שנא' (ש"א ג' י"ד) ולכן נשבעתי לבית עלי [ וכל כעס זה למה בשביל שאמר ומאז באתי אל פרעה וגו' אר"א המודעי חלילה לאותו צדיק שיאמר בלשון הזה אלא כך אמר לפניו רבון העולמים לא מי שגואל הוא מציל רבון העולמים יודע אני שאתה עתיד להוציא את בניך ממצרים שמא ע"י אחר אתה עתיד להוציאם אני לא זכיתי שיצאו על ידי השיב לו הקב"ה ואמר למשה משה אתה זכית ועל ידך אני מוציאם תדע לך שכך שמתוך תשובה שאמר לו אתה למד שנאמר ויאמר ד' אל משה עתה תראה וגו'].