וַיְּיִ֣ף בְּגָדְל֔וֹ בְּאֹ֖רֶךְ דָּֽלִיּוֹתָ֑יו כִּֽי־הָיָ֥ה שָׁרְשׁ֖וֹ אֶל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃
מדרש תנחומא
סַנְחֵרִיב עָשָׂה לוֹ פַלְטְרִין לִפְנֵי הַלְּבָנוֹן בְּמַגְנִין לְמַעְלָה בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּבוֹהִים, וְהָיוּ מַעְיָנוֹת יוֹצְאוֹת מִן הֶהָרִים וְתוֹלִין פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן וְגוֹ', מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ (יחזקאל לא, ג-ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּיף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים (יחזקאל לא, ז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם (ישעיה לז, כה). וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ? כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה וְגוֹ' (יחזקאל לא, טו).