יחזקאל לב:טז מדרש: עין יעקב, מדרש לקח טוב וספרי במדבר

ח אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּרַשׁ מָרִי בַּר מַר, מַאי דִּכְתִיב: (תהילים קי״ט:צ״ו) "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד". דָּבָר זֶה אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵרְשׁוֹ. אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ" וְגוֹ'. אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: (איוב י״א:ט׳) "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם". אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: (יחזקאל ב׳:י׳) "וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר, וְכָתוּב [אֵלֶיהָ] קִנִים וָהֶגֶה וָהִי". 'קִינִים', אֵלּוּ פּוּרְעָנוּתָם שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל ל״ב:ט״ז) "קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ" וְגוֹ'. 'וָהֶגֶה', זוֹ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהילים צ״ב:ד׳) "עֲלֵי עָשׂוֹר, וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר". 'וָהִי', זוֹ פּוּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל ז׳:כ״ו) "הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא" וְגוֹ'. עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: (זכריה ה׳:ב׳) "וַיֹאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה". וְכִי פָּשַׁטְתְּ לָהּ, (כמה) הַוְיָא [לָהּ] עֶשְׂרִים בְּעֶשְׂרִים. וּכְתִיב: "וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר", וְכִי קָלַפְתְּ לָהּ, כַּמָּה הַוְיָא [לָהּ]? אַרְבָּעִין בְּעֶשְׂרִין. וּכְתִיב: (ישעיהו מ׳:י״ב) "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן" וְגוֹ'. נִמְצָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם בַּתּוֹרָה.

פירוש סוף אמיתת יום הדין לא יראו אלא (שם) וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם. ודומה לזה מה שנאמר (יחזקאל ב׳:י׳) ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור. פנים בעולם הזה ואחור בעולם הבא. ד״א והיא כתובה פנים ואחור. פנים זה שלוותן של רשעים ויסורן של צדיקים בעולם הזה. ואחור זה מתן שכרן של צדיקים ופורענות של רשעים לעולם הבא. וכתיב (שם) [וכתוב] אליה קינים והגה והי. קינים לרשעים בענין שנא' (שם לב) קינה היא וקוננוה. והגה לצדיקים כענין שנאמר (תהילים צ״ב:ד׳) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. והי לרשעים שנאמר (יחזקאל ז׳:כ״ו) הוה על הוה וגו'. ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. לא דברתם בעבדי במשה אלא בי:

ויאמר שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים ק"ו לבשר ודם. ר' שמעון בן יוחאי אומר מה ת"ל שמעו נא דברי אלא שבקשו ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש. ק"ו שלא יהא אדם נכנס לתוך דברי חבירו: אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע. או כשם שאני בחלום ובחזיון כך היה מדבר עם משה ת"ל לא כן עבדי משה: בכל ביתי נאמן הוא. חוץ ממלאכי השרת. ר' יוסי אומר אף ממלאכי השרת: פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות: אמרתי לו לפרוש מן האשה. במראה זו מראה דבור. אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה? תלמוד לומר שמות לג ויאמר לא תוכל לראות פני, כי לא יראני האדם וחי. ר' עקיבא אומר האדם כשמועו. וחי אלו מלאכי השרת. א"ר שמעון התימני: איני כמבטל דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו: אדם כשמועו. וחי – אלו חיות הקודש מלאכי השרת. ר' אלעזר בר' יוסי אומר: לא שאינן רואים, אלא אף שאינן שומעים; שנאמר (יחזקאל ג׳:י״ב) ותשאני רוח ואשמע אחרי קול. ומה תלמוד לומר "כי לא יראני האדם וחי"? – כשהוא חי אינו רואה, אבל רואה הוא בשעת מיתה. וכן הוא אומר (תהלים כב) לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה: ולא בחידות. למה נאמר? לפי שהוא אומר (יחזקאל יז) בן אדם חוד חידה. או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות? ת"ל ותמונת ה' יביט. זה מראה אחוריים. אתה אומר זה מראה אחוריים, או אינו אלא זה מראה פנים? ת"ל שמות לג והסירותי את כפי וראית את אחורי. (יחזקאל ב) ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור. והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, כותבים; ומה ת"ל פנים ואחור? פנים בעולם הזה, ואחור לעולם הבא. פנים בשלוותם ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור מתן שכרן של צדיקים ופורענותם של רשעים לעולם הבא. וכתוב אליה קינים והגה והי. קינים של רשעים, שנאמר (יחזקאל ל״ב:ט״ז) קינה היא וקננוה. והגה של צדיקים, שנא' (תהלים צב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. והי של רשעים, שנאמר (יחזקאל ז) הוה על הוה באה: ומדוע לא יראתם. אין ת"ל "בעבדי במשה", אלא שדברתם בי – דברתם בעבדי משה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו אפוטרופוס במדינה, והיו בני המדינה מדברים בפניו. אמר להם המלך: לא בעבדי דברתם, אלא בי דברתם! ואם תאמר אין מכיר במעשיו – זה קשה מן הראשונה: