שָׁ֤ם אַשּׁוּר֙ וְכָל־קְהָלָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתָ֑יו כֻּלָּ֣ם חֲלָלִ֔ים הַנֹּפְלִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃
תנחומא בובר
[ולא נחם אלהים], לפי שהקב"ה אמר לנביא בן אדם נהה על המון מצרים וגו' (יחזקאל לב יח), התחיל פרעה מתגאה ואמר אני יורד אצלו, אמר לו ממי נעמת וגו' (שם שם יט), ממי את יפה, טוב אתה ממלך אשור, או ממלך צור וצידון, רדה והשכבה את ערלים (שם), (שמה) [שם] אשור וכל קהלה (שם שם כב), שם עילם וכל המונה (שם שם כד), שם משך תובל וכל המונה (שם שם כו), שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה (שם שם כט), שמה נסיכי צפון (שם שם ל), באותה שעה היה פרעה רואה אותם ומתנחם, שנאמר [אותם] יראה פרעה ונחם [על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו] (שם שם לא), א"ל הקב"ה פרעה אין אתה מתנחם ממה שעשית לבניי, [הוי] ולא נחם אלהים.
ספרי דברים
דבר אחר בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא עולם לאומות חלקם בגיהנם שנאמר (יחזקאל לב כב) שם אשור וכל קהלה (שם לב ל) שמה נסיכי צפון וכל צידוני (שם לב כט) שמה אדום מלכיה ואם תאמר מי נוטל עשרם וכבודם של אלו הוי אומר אלו ישראל יצב גבולות עמים.