יִשְׁגּ֤וּ צֹאנִי֙ בְּכָל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־גִּבְעָ֣ה רָמָ֑ה וְעַ֨ל כָּל־פְּנֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ נָפֹ֣צוּ צֹאנִ֔י וְאֵ֥ין דּוֹרֵ֖שׁ וְאֵ֥ין מְבַקֵּֽשׁ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף נ) ת״ר מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו אל יכשל בו זרעו א״ר אחא אף על פי כן מת בנו בצמא שנאמר (תהלים נ ג) וסביביו נשערה מאד מלמד שהקב״ה מדקדק עם חסידיו אפילו כחוט השערה ר׳ חנינא אומר מהכא (שם פט ח) אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו. א״ר חנינא כל האומר הקב״ה ותרן הוא יותרו חייו שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א״ר חנא ואיתימא ר׳ שמואל בר נחמני מאי דכתיב (שמות לד ו) ארך אפים ולא כתיב ארך אף ארך אפים לצדיקים ולרשעים: