יחזקאל לד:יד מדרש: במדבר רבה, תנחומא בובר, מדרש תנחומא ופסיקתא דרב כהנא

בְּמִרְעֶה־טּוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֤ם תִּרְבַּ֙צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה טּ֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

במדבר רבה

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר א, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָמַר רַבִּי מֵאִיר מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן וְאֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן (יחזקאל לד, יד): בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם, וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן (יחזקאל לא, טו): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, בַּמֶּה רְשָׁעִים מִתְכַּסִּים כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין לַשְּׁאוֹל, בַּתְּהוֹם. חִזְקִיָּה בַּר רַבִּי חִיָּא אָמַר הַגִּיגִית הַזּוֹ בַּמֶּה מְכַסִּין אוֹתָהּ, בִּכְלִי חֶרֶס, מִמַּהִי בָהּ כְּשֵׁם שֶׁהִיא שֶׁל חֶרֶס כָּךְ מְכַסִּין אוֹתָהּ בִּכְלִי חֶרֶס, כָּךְ הֵן הָרְשָׁעִים, מַה כְּתִיב בָּהֶם (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, וּלְפִי שֶׁהֵן חֲשׁוּכִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִידָן לִשְׁאוֹל שֶׁהִיא חֲשׁוּכָה וּמְכַסֶּה עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּהוֹם שֶׁהוּא חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב): וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, הֱוֵי (תהלים לו, ז): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, צְדָקָה שֶׁאַתָּה מֵבִיא עַל הָעוֹלָם מְפֻרְסֶמֶת כַּהָרִים הַלָּלוּ. (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, מִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, תְּהוֹם רַבָּה, מָה הַתְּהוֹם בְּסֵתֶר אַף מִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה מֵבִיא בְּסֵתֶר. כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, בְּתִשְׁעָה בְּאָב חָרְבָה, וּכְשֶׁמַּרְאֶה לִיחֶזְקֵאל הוּא מַרְאֶה לוֹ בְּאֶחָד בַּחֹדֶשׁ, לָמָּה, שֶׁלֹא לְפַרְסֵם בְּאֵי זֶה, יוֹם חָרְבָה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא בָּא לְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל, מְפַרְסֵם אֵי זֶה יוֹם, אֵי זֶה מָקוֹם, אֵי זֶה חֹדֶשׁ, אֵי זוֹ שָׁנָה, אֵי זוֹ אִפָּטֶיָאה, (במדבר א, א): לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, מָה אָמַר לָהֶם (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד (במדבר א א), זש"ה צדקתך כהררי אל [משפטיך תהום רבה] (תהלים לו ז), אמר ר' מאיר משל את הצדיקים בדירתן, ומשל את הרשעים בדירתן, משל את הצדיקים, במרעה טוב ארעה אותם (ובמרעה שמן) [ובהרי מרום ישראל] יהיה נויהם (יחזקאל לד יד), ומשל את הרשעים, כה אמר ה' [אלהים] ביום רדתו שאולה האבלתי כסיתי עליו את התהום (שם לא טו), ובמה הרשעים מתכסין כשהם יורדים לגיהנם, בתהום, חזקיה בר חייא אמר הגיגית הזו במה מכסין אותה, בכלי חרס, מפני שהיא של חרס, לפיכך מכסין אותה בכלי חרס, כך הרשעים כתיב בהן, והיה במחשך מעשיהם (ישעיה כט טו), לפיכך הן חשוכין לפני הקב"ה, והוא מורידן לשאול, שהיא חשיכה, ומכסה עליהם את התהום שהוא חושך, שנאמר וחושך על פני תהום (בראשית א ב).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תנחומא

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ' (תהלים לו, ז). צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ בֶּהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' (מיכה ו, ב). מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֵמוּ (שמות טו, ה). צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים. מַה הָרִים הַלָּלוּ מַעֲלִים עֲשָׂבִים, אַף הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. מַה הַתְּהוֹם אֵינוֹ מַעֲלֶה עֲשָׂבִים, אַף הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. מַה הֶהָרִים הַלָּלוּ רְאוּיִין לְהַזְרִיעַ וְעוֹשִׂין פֵּרוֹת, כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת, וּמֵטִיבִין לְעַצְמָן וּמֵטִיבִין לָאֲחֵרִים. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַפַּעֲמוֹן שֶׁל זָהָב וְהַגּוֹל שֶׁלּוֹ שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים מֵטִיבִין לְעַצְמָן וּמֵטִיבִין לָאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ (ישעיה ג, י). מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵינוֹ יָכֹל לְהִזָּרַע וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵינָן עוֹשִׂין פֵּרוֹת. אֶלָּא מְצֵרִין לְעַצְמָן וְלָאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ (שם פסוק יא), רַע לְעַצְמוֹ וְרַע לָאֲחֵרִים. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, צִדְקָתְךָ עַל מִשְׁפָּטֶיךָ, כְּהַרְרֵי אֵל עַל תְּהוֹם רַבָּה. מַה הֶהָרִים הַלָּלוּ כּוֹבְשִׁין אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְיָצִיף אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כּוֹבְשִׁין אֶת הַפֻּרְעָנִיּוּת שֶׁלֹּא תָּבֹא לָעוֹלָם. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. מַה הֶהָרִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם סוֹף, כָּךְ אֵין סוֹף לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. מַה הַתְּהוֹם אֵין לוֹ חֵקֶר, כָּךְ אֵין חֵקֶר לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה כְּהַרְרֵי אֵל. וְהָרְשָׁעִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֶחָד אֵלּוּ וְאֶחָד אֵלּוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן. וְגוֹבֶה מִן הַצַּדִּיקִים מִעוּט מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְשַׁלֵּם לָהֶם שָׁכָר מֻשְׁלָם לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַשְׁפִּיעַ שַׁלְוָה לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם לָהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִפְרֹעַ לָהֶם לְעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן. מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם (יחזקאל לד, יד). וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, הֵבַלְתִּי כְּתִיב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אַמִּי, מָשָׁל, אֵין עוֹשִׂין כִּסּוּי לַגִּיגִית, לֹא שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא שֶׁל זָהָב וְלֹא שֶׁל נְחֹשֶׁת וְלֹא שֶׁל בַּרְזֶל, אֶלָּא שֶׁל חֶרֶשׂ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גֵּיהִנָּם חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי דַּרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ ה' רוֹדְפָם (תהלים לה, ו). וְהַתְּהוֹם חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם (בראשית א, ב). וְהָרְשָׁעִים חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בְּמַחְשַׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ (ישעיה כט, טו), יָבֹא חֹשֶׁךְ וִיכַסֶּה חֹשֶׁךְ, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: כִּי בַּהֶבֶל בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה (קהלת ו, ד).
שאל רבBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

זמין למנויי פרימיום בלבד