וְאַתֵּ֣נָה צֹאנִ֔י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הִנְנִ֤י שֹׁפֵט֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה לָשֶׂ֔ה לָאֵילִ֖ים וְלָעַתּוּדִֽים׃
תנחומא בובר
[וה' פקד את שרה]. זש"ה כי תאנה לא תפרח (חבקוק ג יז), מי הוא זה, זה אברהם, שנאמר כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם (הושע ט י), ואין יבול בגפנים (חבקוק שם), בגפן זו שרה, שנאמר אשתך כגפן פוריה (תהלים קכח ב), כחש מעשה זית (חבקוק שם), כחשים היו הדברים שבשרו מלאכי השרת לשרה שוב אשוב אליך (בראשית יח י), מעשה זית, מה הזית הזה מאיר לעולם כך המלאכים מאירים דבריהם, ושדמות לא עשה אוכל (חבקוק שם), אותן השדים אינן מניקין אדם, גזר ממכלה צאן (חבקוק ג יז), אין את מעמיד ממנה כנסת ישראל שנקראת צאן, שנאמר ואתנה צאני (יחזקאל לד יז).
בראשית רבה
כל רמש אשר הוא חי אך בשר בנפשו דמו - ר' יוסי בר איבו בשם ר' יוחנן: אדם הראשון שלא הותר לבשר תאוה, לא הוזהר על אבר מן החי, אבל בני נח שהותרו לבשר תאוה, הוזהרו על אבר מן החי. אך, להביא את החונק עצמו. יכול כשאול? ת"ל: אך! יכול כחנניה מישאל ועזריה? ת"ל: אך! מיד כל חיה, זה המוסר את חבירו לחיה להרגו. מיד איש אחיו, זה השוכר את אחרים להרוג את חבירו. דבר אחר: מיד כל חיה אדרשנו, אלו ד' מלכיות. מיד האדם, מיד איש אחיו, זה עשו, דכתיב (בראשית לב): הצילני נא מיד אחי, מיד עשו. אדרוש את נפש האדם, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד): ואתנה צאני צאן מרעיתי, אדם אתם: